פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנ א: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:07, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – דברים שעושים למת, שאינם דרכי האמורי[עריכה]
מסכת שמחות פרק ח הלכה ז[עריכה]
סותרין שערות של כלות ומגלין פניהם של חתנים, ונותנין דיותו וקולמוסו בצידו, ואין חוששין משום דרכי האמורי.
וכ"פ השו"ע: "אם רצו, מתירין שערות לכלות, ומגלים פני חתנים, ונותנין דיו וקולמוס בצדו, ותולין מפתחו של מת ופנקסו בארונו, משום עגמת נפש. ועושים חופות לחתנים וכלות, ותולין בהם דברים שלא הביאו אוכל נפש; אבל דברים שהביאו אוכל נפש – אסור, מפני שהם נאסרים בהנאה".
וכתב הב"ח (הובא בש"ך ס"ק א) שהיום לא נוהגים לעשות כן, ומעכבים על מי שמשנה את המנהג.
בעניין הנחת פרחים על הקבר והשתטחות על הקבר – עיין לקמן סי' שעו סע' ד[עריכה]
שחיטת תרנגול כשנפטרו שני אנשים ממשפחה[עריכה]
כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני לוית המת" סע' יז): "המנהג שנהגו לשחוט תרנגול ולקוברו במקרה של אסון שנפטרו שני אנשים ממשפחה אחת בזה אחר זה {בתוך שנה} – אין בו שום חשש איסור משום דרכי האמורי, והנח להם לישראל".[1]
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
ובהערה ביאר את הטעם ע"פ הרשב"א, הרא"ש ועוד, שכל שלא נתבאר להדיא בש"ס שיש בו משום דרכי האמורי, אין לחוש לזה כלל.