פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסג ו: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:10, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – הנאה מצורכי המת[עריכה]
מסכת שמחות פרק יג הלכה ט[עריכה]
המוצא נסרים בבית הקברות לא יזיזם ממקומם.
וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "המוצא נסרים בבית הקברות - לא יזיזם ממקומם".
וביארו הש"ך (ס"ק ו) והט"ז (ס"ק ה), שהטעם שהפוסקים אסרו הוא שמא הנסרים הם מארון של מת. והוסיף הט"ז (שם) שהוא הדין לחרסים שמוצא בבית הקברות.
שימוש בארון שהובא בו מת[עריכה]
- האם מותר להשתמש בארון שהונח בו מת לצורך מת אחר: (פת"ש ס"ק ו, חזו"ע ח"א "דיני הנאה מהמת" סע' ז עמ' תעג)
שו"ת תשובה מאהבה – מותר בהנאה, ויכול להשתמש בו לדבר אחר, וכ"ש שמותר לשים בו מת אחר.
ספר הר אבל[1] (ענף יא) – אסור להשתמש בו לכל שימוש אחר, ולכן אין להניח בו מת אחר.
- הכרעה: החזו"ע פסק להקל כדעת שו"ת תשובה מאהבה: "מת שהובא מחו"ל לארץ בתוך ארון כדי לקוברו בא"י, ונקבר בא"י בקרקע בלי ארון, כמנהג א"י, ונשאר הארון פנוי - מותר להשתמש בארון לדברים אחרים ולא נאסר בהנאה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
כתבו הרב אברהם חיים בן שמעון אופנהיים ששימש כאב"ד בעיר פעצעל. הספר הודפס בשנת ה'תקפ"ה (1825).