פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ה: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:12, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה – טומאה שלא לצורך[עריכה]
- האם מותר לכהן להיטמא לקרובו שלא לצורך המת: (ב"י, גר"א ס"ק יד)
רמב"ן ורא"ש – מותר.
תוספות (פסחים ט. ד"ה בשפחתו, נדה טו: ד"ה ובא) ותוספות שאנץ[1] – אסור.
תרוה"ד (סי' רפג) – נכון להחמיר כדעת בעלי התוספות.
- הכרעה: השו"ע סתם כדעת הרמב"ן וסיעתו: "כל אלו שמיטמא להם, אפילו שלא לצורך {נטמא להם ויש מצווה בכך (ש"ך ס"ק ט)}. וי"א דדוקא לצורך".
- אך הרמ"א כתב כדברי תרוה"ד: "ולסברא הראשונה, אפילו מת לו מת בשבת, שאי אפשר לקוברו בו ביום, שרי לטמאות לו ולשמרו, כדי שלא יהא מוטל בבזיון. ונכון להחמיר כסברא האחרונה, שלא לטמאות רק לצורך קבורה ולהביא לו ארון ותכריכין".
כתב הגאון מליסא (בסדור תפילה שלו, הובא בפת"ש ס"ק ד) שכהן בימות החול רשאי להיות בבית שיש שם מת שהוא קרובו אף שיש אחרים שמתעסקים עמו, שייתכן שיצטרכו לו שיעזור במשהו למת, כגון ארון, תכריכין וכדומה.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
רבי שמשון בן אברהם משאנץ, חי בערך בין השנים ד'תתק"י-ד'תתק"צ (1150-1230) היה מחשובי בעלי התוספות, וכתב את התוספות שאנץ.