פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תב א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה תב א

סעיף א – דין שמועה קרובה[עריכה]

שמועה קרובה[עריכה]

מועד קטן כ ע"א[עריכה]

ת"ר: שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלושים... איזו היא קרובה ואיזו היא רחוקה? קרובה - בתוך שלשים, רחוקה - לאחר שלשים.

• וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ם, הרא"ש ועוד: "מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב: אם בתוך ל' יום הגיעה השמועה, אפילו יום ל' עצמו – הרי זו שמועה קרובה, וחייב לנהוג שבעה ימי אבלות מיום שהגיע השמועה; וקורע ומונה ל' יום (מיום השמועה) לתספורת עם שאר דברים. כללו של דבר, יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה {ולכן לא יניח תפילין ביום השמועה הקרובה (ט"ז ס"ק א ע"פ הב"י בשם הרמב"ן)}.

שמועה רחוקה[עריכה]

מועד קטן כ ע"א[עריכה]

ת"ר: שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלושים, שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד... דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה - נוהגת שבעה ושלשים.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין - הלכה כרבים, חוץ מזו, שאף על פי שרבי עקיבא מקיל וחכמים מחמירין - הלכה כרבי עקיבא. דאמר שמואל: הלכה כדברי המקיל באבל.

• כתב השו"ע ע"פ הראשונים כדעת ר' עקיבא: "ואם שמע מיום ל' ואילך – א"צ לנהוג אלא שעה אחת, לא שנא שמע ביום לא שנא שמע בלילה, שאם שמע בלילה ונהג מקצת אבלות בלילה שעה אחת, עולה לו; ואפילו שמע על אביו ואמו. והני מילי לענין גזירת שבעה".

• עוד כתב השו"ע ע"פ הראשונים: "אבל לענין גזירת שלשים, נוהג על אביו ואמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו, ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו, וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה; ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה {לכל הדברים האסורים בתוך י"ב חדש (ט"ז ס"ק ב)}".

שמועה רחוקה אחר י"ב חודש[עריכה]

• כתב השו"ע ע"פ הראשונים: "לפיכך אם באה לו שמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חדש, אינו נוהג אלא יום אחד אף בגזירת שלושים".

• וכתב הט"ז (ס"ק ג) שאף אותו היום שנוהג בו אחר י"ב חודש, אומרים בו מקצת היום ככולו.

• מה דין שמועה רחוקה על שאר קרובים לאחר י"ב חודש: (חזו"ע אבלות ח"ג דיני שמועה קרובה ורחוקה סוף הע' י' עמ' קנט)

• שו"ת באר מים חיים מוצירי (ח"ב סוף סי' א) – אינו צריך להתאבל אפילו שעה אחת.

• זכור לאברהם (דף קפג ע"ב), שו"ת ראש משביר (ח"א יו"ד סי' כב), שו"ת חיים ושלום (דף כא ע"ד) ושו"ת משיב הלכה (ח"ב סי' קח) – יש לאבלים לנהוג אבלות שעה אחת.

  • הכרעה: החזו"ע פסק כרוב הפוסקים שאין הבדל אם שמע שמועה רחוקה לאחר י"ב חודש על אביו ואמו או על שאר קרובים ותמיד צריך לנהוג אבלות שעה אחת.

בעניין הנחת תפילין ביום שמועה – עיין סי' שפח סע' א. מתוך הספר שירת הים - לפרטים