הרב מתתיה גרג'י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (Wikiboss העביר את הדף מתתיה ג'רג'י לשם הרב מתתיה גרג'י)
 

גרסה אחרונה מ־08:51, 4 באפריל 2019

רבי מתתיה גרג'י היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, וממנהיגי קהילת יהודי הראת. הוא עלה לארץ ישראל בהליכה מאפגניסטן יחד עם משפחתו והתיישב בירושלים.

קורות חייו[עריכה]

מתתיה גרג'י נולד לאמו לאה ולאביו מולא מרדכי גרג'י ביום כ"ו בכסלו בשנת תר"ה, בעיר הראת, שבאפגניסטן. הוא היה בן למשפחת רבנים שברחה לשם ממשהד שבפרס, בשנת תקצ"ט (1839) בעקבות גזרת השמד. בנעוריו הוא זכה לחינוך מסורתי מקיף, ובהמשך שימש כדרשן, מורה וכאחד ממנהיגי קהילת יהודי הראת. כמנהיג קהילתי הוא נהג לעיתים לייצג את יהודי הראת בפני השלטונות האפגנים. כמו רבנים חשובים אחרים בקרב הקהילות היהודיות דוברות הפרסית הוא זכה לתואר מולא.

בשנת תרי"ג (1853) חכם מולא מתתיה גרג'י מולא מתתיה התחתן נישא ונולדו להם שישה בנים וארבע בנות. שלושת בניהם, שזכו להגיע לבגרות, הפכו גם הם לרבנים חשובים ומשפיעים בקהילה. חכם מולא מתתיה גרג'י הקפיד על יושר וזכות הליכותיהם של בני הקהילה, פיקח על ענייני הכשרות, שימש כגבאי צדקה, אסף וחילק תרומות לנזקקים, ועמד בראש תלמוד התורה בקהילה.

בשנת 1896 ר' גרג'י ובנו אשר גרג'י ערכו עלייה לרגל לירושלים מאפגניסטן, במסע שלקח עשרה שבועות. לאחר ביקורו בירושלים, בה שהה כשלושה חודשים, הוא חזר לקהילתו בהראת. בשנת 1906 יצא שוב מאפגניסטן, עלה לארץ ישראל באופן סופי והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. בשנת 1908 מונה לרב הראשי של הקהילה הבוכרית והאפגנית שבעיר וזכה לכינוי 'חסידא קדישא'. יומן המסעות שכתב חכם מולא מתתיה גרג'י הינו מסמך בעל ערך היסטורי רב לחקר התקופה, בתיאוריו המפורטים מבנים מסוימים ומנהגים. הוא חווה על בשרו ושילם גם בגופו פרעות, גזירות ורדיפות בחבל ארץ אפגניסטן. וביומנו מרבה לתאר את קורות הזמן על יהודי אפגניסטן בשפת חכמים ובכאב.

ר' מתתיה גרג'י נפטר בירושלים בשנת 1917. כמה מבניו, ביניהם הרב יוסף גרג'י והרב אשר גרג'י, היו לרבנים בהראת ובירושלים.

ספריו[עריכה]

חכם מולא כתב ספרים רבים שאת הוצאות הדפסתם תרמו יהודים בוכרים אמידים. ספרו הבולט ביותר של חכם מולא מתתיה גרג'י הוא עונג לשבת - פרשנות על התורה, הפטרות וחמש המגילות. לספר שלוש מהדורות, שהאחרונה יצאה לאור ב-2010. שני חיבורים נוספים שלו הם 'תהילות דוד' - דרשות ופירושים על ספר תהילים ו'ספר בית המקדש' - פרשנות על המשנה.