פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ו

סעיף ו - עם מי ראוי להתחתן

הגמרא במסכת פסחים פסחים מט ב מביאה שאדם ימכור את כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. אם לא מצא בת ת"ח ישא בת אנשי מעשה, וכן הלאה.

רמב"ם, טור ושו"ע: ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח, אם לא מצא בת ת"ח ישא בת אנשי מעשה, אם לא מצא ישא בת ראשי כנסיות וכו'. (חיד"א בפת"ש: לא המדרש העיקר אלא המעשה, שאביה יהיה ירא שמים).

⦿ נישואין עם עמי ארצות

הגמרא שם מזהירה שלא לישא בת עם הארץ ושאדם לא ישיא את בנותיו לעמי ארצות.

טור, שו"ע ורמ"א: אין להתחתן עם עמי ארצות, אם אינו מדקדק במצוות (מחמת חוסר ידיעה - ב"י. אך הטור כתב שהאיסור הוא דווקא בעם הארץ שעובר להכעיס).

⤶ ט"ז וחיד"א (בפת"ש): אם בת של עם הארץ מבינה את חשיבות התורה ותאפשר לבעלה ללמוד, מותר לשאת אותה.

⦿ נישואין עם אחיינית

בגמרא במסכת יבמות יבמות סב ב נאמר שיש מעלה גדולה לאדם להתחתן עם בת אחותו, ועליו הפסוק אומר "אז תקרא וה' יענך".

◄ רש"י: המצווה היא דווקא בבת אחותו, כי אדם מחבב את אחותו ומתוך כך יחבב את אשתו.

☜ כך פסק הרמ"א (והביא את דעת הרמב"ם בתור 'יש אומרים').

◄ רמב"ם: המצווה גם בבת אחיו, כי יש אהבה טבעית לכל הקרובים ומתוך כך מרבה שלום בביתו (מגיד משנה).

סעיף ו

לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם^א ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור, לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות ואל ישיא בתו לעם הארץ (פסחים מט,ב). הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה. וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצות^ב (טור). ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות). וי"א אף בת אחיו (הרמב"ם פ"ב דהלכות איסורי ביאה).

א. בת ת"ח: ברכ"י – אף לדעת מהרי"ו שבזה"ז אין דין ת"ח לכמה עניינים, לענייננו נוהג דין ת"ח, ולא המדרש עיקר אלא המעשה שיהיה רשום ביראת חטא כחכמי דורו החשובים והכל לשם שמים.

בת עם הארץ: ט"ז,ברכ"י – אם הבת מבינה שהעוסק בתורה יועיל לה בעולם הזה ובעולם הבא אין איסור בכך שאביה עם הארץ, משום שלא תמשכנו לעסוק בסחורה. וסיים הברכ"י שבלאו הכי אין העולם נזהרים בזה.

ב. עם הארץ: הטור כתב שמדובר דוקא בעם הארץ החשוד לעבור להכעיס, ומקורו מהרא"ש שכתב לגבי "עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים" שמדובר בכך, אולם הב"י חלק וכתב שלענייננו מספיק שאינו בקיא בדקדוקי מצוות, וכך כתב הרמ"א.

אשה ששמה כשם אימו: צוואת ר' יהודה החסיד: לא ישאנה.

נו"ב: צוואתו היתה רק לזרעו.

חכ"א: האיסור הוא דוקא כשהשמות זהים שלושה דורות.

חת"ס: התיר להשיא לבחור בן טובים ששמו כשם חמיו משום שיש כאן זכות התורה ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, אולם במקרה שלא היתה זכות התורה העיד עליו הכרם שלמה שהורה לשנות שם החתן ובכך בטל החשש.

מתוך הספר יאיר השולחן