פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ג ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ג ו

סעיף ו

מי שבא ואמר: כהן אני, ועד אחד מעיד שיודע באביו שהוא כהן, אין מעלין אותו לכהונה על פיו, שמא חלל הוא, עד שיעיד שזה כהן הוא. אבל אם הוחזק אביו כהן, או שבאו שנים והעידו שאביו של זה כהן הוא, הרי זה בחזקת אביו (רמב"ם). (ובכל דבר הולכין אחר החזקה, שהרי שורפין וסוקלין על החזקה).

עדות ע"א שאביו כהן:

כתובות כו,א: הכא במאי עסקינן דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא ואסקיניה...

רמב"ם,שו"ע,ב"ש: ע"א נאמן להכשיר כהן דוקא כשמעיד עליו אך כשמעיד על אביו עדיין חוששים שאביו נשא גרושה ובנו חלל. המ"מ מבארו שאין לחדש מעבר לנאמר בגמ' שע"א נאמן כשמעיד עליו, ולכן כשמעיד על אביו אינו נאמן. הב"ש מנמקו ע"פ המבואר בסימן ב,ב שבמשפחה ידועה אין לחשוש לחללות ובמשפחה שאינה ידועה יש לחשוש, ולכן כאשר אביו הוחזק או שיש עליו שני עדים אין לחשוש, אך כשיש רק עד אחד הואיל ונחשב כמשפחה שאינה ידועה יש לחשוש.

ח"מ,ב"ש: הקשו על השו"ע מכך שבסע' ג פסק את דברי הרשב"ש, שאם יעיד אחד מהאנוסים שאחד מהם מוחזק בכהונה מעלים אותו לקרות בתורה, ותירצו שדוקא לנשיאות כפיים ותרומה לא מעלים משום שיש בכך איסור לזרים אך לקריאת התורה מעלים.

רש"י,ראב"ד,ח"מ: רק כשיוצא קול חוששים לחללות, ולכן אם ע"א מעיד על אביו גם בנו בחזקת כשרות ואין לחשוש לחללות. הח"מ הביא שיטתם והוסיף שבפרט בזמן הזה שכל המשפחות בחזקת כשרות אין לחשוש לחללות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.