פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Added credit) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. '''ר"ן,ב"י,ח"מ,ב"ש''' – האיסור הוא מדרבנן אך מהתורה מותר ספק בודאי וכ"ש ספק בספק<ref>אמנם הריטב"א ביאר שלדעת ר' אלעזר אסורים בספק ואינו דורש "בקהל ודאי".</ref>. | א. '''ר"ן,ב"י,ח"מ,ב"ש''' – האיסור הוא מדרבנן אך מהתורה מותר ספק בודאי וכ"ש ספק בספק<ref>אמנם הריטב"א ביאר שלדעת ר' אלעזר אסורים בספק ואינו דורש "בקהל ודאי".</ref>. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־11:18, 28 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כד
ממזר נושא ממזרת. במה דברים אמורים, כששניהם ודאין. אבל אם האחד ודאי והשני ספק, או אפילו שניהם ספק, אסורים זה בזה דשמא האחד ממזר והשני אינו ממזרא (כר' אלעזר עד,א). וכיצד ספק ממזר, כגון שבא מספק ערוה, שבא אביו על אשה שנתקדשה ספק קדושין, או שנתגרשה ספק גירושין (רמב"ם).
א. ר"ן,ב"י,ח"מ,ב"ש – האיסור הוא מדרבנן אך מהתורה מותר ספק בודאי וכ"ש ספק בספק[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים
- ↑ אמנם הריטב"א ביאר שלדעת ר' אלעזר אסורים בספק ואינו דורש "בקהל ודאי".