פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (Added credit) |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
הנולד לפנויה מתרומת זרע: '''אבני משפט'''<ref>לרב בנימין מרדכי רלב"ג, דיין בבי"ד לממונות שע"י הרבנות ירושלים</ref> - לדעת הנו"ב אינו שתוקי כי אשה אינה נפסלת מהפריה אלא רק מביאה וא"כ הספק רק בולד; לדעת המהרי"ט הוא שתוקי; לדעת הישועות יעקב והבית מאיר יש להסתפק אם בגלל שאין כאן זנות גם אין רעותא וכשר או הואיל והדבר אסור מוסרית יש בכך רעותא, ובבית מאיר נראה שעיקר דחייתו את הנו"ב היא מטעם שהספק נוצר כבר באם, ולפי"ז כאן אינו שתוקי. עוד הביא להקל בשם '''האג"מ''', שכאן ודאי הוי פריש, ואף לא שייכת הגזירה אתו קבוע משום שכל הדרך לעשות זאת היא בפריש (בבית חולים ולא בבית בעל הזרע). עוד הביא דברי '''החלקת יעקב''', שרק כאשר ידוע שיש ממזר בעיר חוששים וצריך תרי רובי, אך כשלא ידוע לא חוששים, ולפי"ז כשלא ידוע אם יש בין התרומות תרומה מממזר אין לחשוש. | הנולד לפנויה מתרומת זרע: '''אבני משפט'''<ref>לרב בנימין מרדכי רלב"ג, דיין בבי"ד לממונות שע"י הרבנות ירושלים</ref> - לדעת הנו"ב אינו שתוקי כי אשה אינה נפסלת מהפריה אלא רק מביאה וא"כ הספק רק בולד; לדעת המהרי"ט הוא שתוקי; לדעת הישועות יעקב והבית מאיר יש להסתפק אם בגלל שאין כאן זנות גם אין רעותא וכשר או הואיל והדבר אסור מוסרית יש בכך רעותא, ובבית מאיר נראה שעיקר דחייתו את הנו"ב היא מטעם שהספק נוצר כבר באם, ולפי"ז כאן אינו שתוקי. עוד הביא להקל בשם '''האג"מ''', שכאן ודאי הוי פריש, ואף לא שייכת הגזירה אתו קבוע משום שכל הדרך לעשות זאת היא בפריש (בבית חולים ולא בבית בעל הזרע). עוד הביא דברי '''החלקת יעקב''', שרק כאשר ידוע שיש ממזר בעיר חוששים וצריך תרי רובי, אך כשלא ידוע לא חוששים, ולפי"ז כשלא ידוע אם יש בין התרומות תרומה מממזר אין לחשוש. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־11:19, 28 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לא - דין אסופי
בקידושין קידושין עג א מבואר שאסופי הוא ספק ממזר. אך אם מוצאים תינוק ויש עליו סימנים שטיפלו בו כראוי ולא השליכו אותו כדי שימות [אלא נטשו אותו בגלל רעב וכדו'], הוא לא אסופי.
טור ושו"ע: תינוק שנמצא מושלך הוא אסופי ודינו כספק ממזר. אם יש הוכחה מגופו או מהמקום שבו הוא נמצא שלא השליכו אותו כדי שימות, אלא רצו להניח אותו במקום שימצאו אותו ויטפלו בו - אינו אסופי.
⤶ כשאינו אסופי, האם דינו כשתוקי?
◄ מהרי"ט: כן.
◄ נודע ביהודה: אינו שתוקי. האמא מוגדרת קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה, ואילו התינוק מוגדר שפרש ממקומו, וכל דפריש מרובא פריש. כאן שאין דיון על האמא, הולכים אחרי הרוב והתינוק כשר.
◄ בית מאיר, ישועות יעקב (ופוסקים נוספים, באוצר הפוסקים): אינו שתוקי, כי בשתוקי מוכח שהתעברה בזנות, וכאן אין את הריעותא הזאת.
⤶ השלכות נוספות בין הדעות:
א. שתוקי שמתה אמו. לנודע ביהודה אם מתה אמו הדיון הוא רק על התינוק, והוא כשר כמו בתינוק שאינו אסופי. לשיטת המהרי"ט, בית מאיר וישועות יעקב הוא פסול.
ב. הנולד לפנויה מתרומת זרע. לנודע ביהודה הוא כשר כי אשה לא נפסלת מהפריה אלא רק מביאה, וממילא הספק הוא רק על התינוק והולכים אחר הרוב. למהרי"ט הוא שתוקי. לדעת הישועות יעקב ובית מאיר יש להסתפק.
☜ אבני משפט: יש להקל ואינו שתוקי. והביא עוד סיבות להקל מהאגרות משה והחלקת יעקב .
֎ תינוק שננטש בבית חולים אינו אסופי. האמא יודעת שהאחיות יטפלו בו והוא יימסר לאימוץ, וזו הוכחה שלא הושלך למיתה - אגרות משה ויביע אומר.
סעיף לא
אסופי שנאסף מהשוק הוי ספק ממזר, כגון שאין הוכחה שלא הושלך לשם מיתה, אבל אם יש הוכחה שלא הושלך לשם מיתה, בין שיש הוכחה בגופו, כגון שהוא מהול או שאיבריו מתוקנים ומיושרים כמו שעושים לנערים, או שהוא משוח בשמן, או ששמו לו כחול בעיניו, או תלו לו קמיע, בין שיש הוכחה במקום, כגון שנמצא במקום שרבים מצויים שם או שתלוי במקום באילן שאין החיה מגעת שם והיה סמוך לעיר, או שנמצא בבית הכנסת הסמוך, או בצידי רשות הרבים, אין בו משום אסופי, כיון שחוששין עליו לשומרו, ולא הושלך שם אלא משום רעבון (קידושין עג).
אסופי: קידושין עג,א: אמר רבא: דבר תורה אסופי כשר; מאי טעמא? אשת איש בבעלה תולה, מאי איכא? מיעוט ארוסות ומיעוט שהלך בעליהם למד"ה, כיון דאיכא פנויה ואיכא נמי דמחמת רעבון, הוה פלגא ופלגא, והתורה אמרה: לא יבא ממזר בקהל ה' - ממזר ודאי הוא דלא יבא, הא ממזר ספק יבא, בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא, ומה טעם אמרו אסופי פסול?... מעלה עשו ביוחסים.
איבריו מתוקנים: גמרא: אינו אסופי.
קשה: מדוע אינו ספק ממזר מטעם שתוקי?
נו"ב: בשתוקי האם לפנינו ויש ספק שמא באה לבית הבועל והוי קבוע, אך כאן שלא ידוע מי האם הספק רק בולד והוא פריש.
מהרי"ט: אכן פסול מטעם שתוקי, והנפק"מ מכך שאינו אסופי היא שנאמנת אימו לבוא ולומר שהוא בנה ונבעלה לכשר. אך כל עוד לא באה הריהו ספק ממזר.
ישועות יעקב,בית מאיר[1]: בשתוקי ודאי זינתה ולכן יש רעותא וחוששים שנבעלה לפסול, אך באסופי יתכן שנולד מבעל ואשתו.
שתוקי שמתה אימו: נו"ב: כתב ע"פ חילוקו שאם מתה אימו קודם שהגיע הדיון לבי"ד הולד כשר.
קה"י,מהרי"ט,בית מאיר: פסול אף כשהגיע הדיון לבי"ד לאחר מות האם. המהרי"ט והבית מאיר משום שחלקו על עיקר חילוקו של הנו"ב, והקה"י משום שבשתוקי הספק מתחיל כבר באם גם אם מתה לפני תחילת הדיון (הבית מאיר הקשה גם קושיא זו).
הנולד לפנויה מתרומת זרע: אבני משפט[2] - לדעת הנו"ב אינו שתוקי כי אשה אינה נפסלת מהפריה אלא רק מביאה וא"כ הספק רק בולד; לדעת המהרי"ט הוא שתוקי; לדעת הישועות יעקב והבית מאיר יש להסתפק אם בגלל שאין כאן זנות גם אין רעותא וכשר או הואיל והדבר אסור מוסרית יש בכך רעותא, ובבית מאיר נראה שעיקר דחייתו את הנו"ב היא מטעם שהספק נוצר כבר באם, ולפי"ז כאן אינו שתוקי. עוד הביא להקל בשם האג"מ, שכאן ודאי הוי פריש, ואף לא שייכת הגזירה אתו קבוע משום שכל הדרך לעשות זאת היא בפריש (בבית חולים ולא בבית בעל הזרע). עוד הביא דברי החלקת יעקב, שרק כאשר ידוע שיש ממזר בעיר חוששים וצריך תרי רובי, אך כשלא ידוע לא חוששים, ולפי"ז כשלא ידוע אם יש בין התרומות תרומה מממזר אין לחשוש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.