פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added yair hashulchan's seif.)
 
מ (Added credit)
שורה 32: שורה 32:
'''שו"ע''' סע' ה: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.
'''שו"ע''' סע' ה: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.


'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־11:48, 28 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קג א

סעיף א

אלמנה, בין מן האירוסין אם כתב לה כתובה, בין מן הנשואין, מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בב"דא (כחכמים כתובות צז,א) ושלא בהכרזה (צח,א), לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד, לא שנא אם מוכרת שלשה או ארבעה פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם, מוכרת שלא בב"ד (משנה צז,ב) מומחים, אבל צריכה ב"ד הדיוטותב (ב"מ לב,א) שלשה אנשים נאמנים בקיאים בשומת קרקע (רי"ף,רמב"ם,רא"ש). הגה: ודוקא עיקר הכתובה והתוספתג, אבל אינה מוכרת שלא בבית דין לגבות נדונייתאד, דאינו רק כחוב בעלמא (ב"י בשם הריטב"א פרק אלמנה ניזונת). אם מכרה בינה לבין עצמה שוה בשוה, מכרה קיים (רמב"ם). ויש חולקים בזוה (ר"ח,רמב"ן,רא"ש).

א. לגבי הטעם שגובה שלא בבי"ד מומחים עיין בסיכום לסעיף ג.

ב. מומחים והדיוטות: ר"ן,מ"מ,ח"מ – פירוש המושגים מומחים והדיוטות כאן אינו כבשאר המקומות, אלא מומחים פירושו כמושג הרגיל של הדיוטות, היינו שלושה שאחד מהם גמיר, והדיוטות הכוונה שאין בהם חד דגמיר אלא הם רק בקיאים בשומא. לדעת רש"י מספיק אפילו שניים אולם שאר הראשונים מצריכים שלושה. הח"מ כותב שכן הדין גם לאחר תקנת הגאונים שגובים מטלטלין, שצריך שלושה הבקיאים בשומא.

ג. תוספת: הריטב"א כתב שאף אם תאמר שלא שייך בכך הטעם של חינא ושלא תתבזה, מ"מ באלמנה הניזונת בכל זאת תיקנו שתגבה שלא בבי"ד מומחים, כדי שתזדרז לגבות כתובתה ולא תמשיך ליזון מהיתומים. וביאר הב"ש שהרמ"א חולק בתוספת וסובר ששייך בה הטעם של חינא ושל ביזוי, או שהבין שהריטב"א הסתפק ולא הכריע בכך.

ד. נדוניא: ריטב"א,רמ"א: דינה כחוב. הריטב"א ביאר שגם לא שייכים בה הטעמים של חינא וביזוי וגם לא הטעם של מזונות, כיוון שאם גבתה כתובתה אין לה מזונות אף אם עוד לא גבתה את הנדוניא.

מ"מ: דינה ככתובה. הח"מ הביאו.

ה. מכרה בעצמה לאחרים:

כתובות צח,א: אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום... דאמרי לה מאן שם ליך. ← לאחרים קיים.

ב"מ לב,א: אלמנה אינה צריכה בית דין של מומחין אבל צריכה בית דין של הדיוטות.

רמב"ם: מיישב שלכתחילה צריכה הדיוטות אך בדיעבד מכרה לאחרים קיים אף ללא הדיוטות.

ר"ח,רמב"ן,רא"ש: אף בדיעבד לא מועיל. הרמב"ן מיישב שהכוונה בכתובות שלא שמה בפני מומחים אך כן היו הדיוטות.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

מכרה לעצמה: רמב"ם: אם מכרה בפני הדיוטות קיים. לשיטתו שהגמ' בכתובות עוסקת במכרה אפי' שלא בפני הדיוטות[1].

ר"ח,רמב"ן,רא"ש: לא קיים אלא אם מכרה בפני מומחים.

שו"ע סע' ה: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים

  1. הראשונים לא נחלקו בכך בפירוש, אך כך עולה ממחלוקתם בפירוש הגמ', וכן כתב המ"מ.