פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
שורה 18: שורה 18:
'''הגהת ט"ז''': אם יש עדים היא חללה מטעם קנס, אך בניה אינם חללים כלל.
'''הגהת ט"ז''': אם יש עדים היא חללה מטעם קנס, אך בניה אינם חללים כלל.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה מ־12:20, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ז יב

סעיף יב

איזו היא חללה, זו שנולדה מאיסורי כהונה, כגון כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה, וכהן גדול שבא עליהן או על האלמנה, או שנשא בעולה ובא עליה, הרי אלו נתחללו לעולם. ואם הוליד ממנה, בין זה שחיללה בין אחר, הולד, בין שהוא זכר בין שהוא נקבה, חלל, והיא עצמה נתחללה בביאתו (קידושין עז,א) משהערה בה, בין שבא עליה בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון (משנה יבמות נג,ב), והוא שיהיה כהן מבן ט' שנים ויום אחד ולמעלה (משנה נידה מה,א), והנבעלת מבת ג' שנים ויום א' ומעלה (משנה נידה מד,ב). אבל כהן שקידש אחת מאיסורי כהונה, ונתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין, לא נתחללה. אבל מן הנישואין (משנה יבמות נו,ב), אף ע"פ שלא נבעלהא, נתחללה (רמב"ם), שכל נשואה בחזקת בעולה היא אע"פ שנמצאת בתולה (מ"מ).

א. נישאה ולא נבעלה: רמב"ם,שו"ע: נתחללה. מ"מ – דייקו כן מדברי המשנה "נתגרשו מן הנישואין פסולות לכהן" ומשמע בכל מקרה, וכן מכתובות יא,ב ששם נאמר לגבי כתובה שגם אם יש עדים שנישאה ולא נבעלה הריהי בחזקת בעולה ולכן אם ימצאנה בעולה לא יהיה זה מקח טעות.

ח"מ,ב"ש: דייקו שנתחללה אפילו אם יש עדים שלא נבעלה.

מהרא"ש: דייק להפך שדוקא כשיש לחוש שהיטה וכד' שאז יש לתלות שהיא באמת בחזקת בעולה אך כשיש עדים אינה חללה.

ח"מ,מהרא"ש: פוסקים שאם יש עדים היא לא נתחללה. מסתמא אינו לוקה עד שיעידו עדים שנתייחד לשם ביאה וא"כ עד אז גם היא לא נעשית חללה.

ב"ש: אף אם יש עדים נתחללה. כן מוכח מכתובות יא,ב לגבי כתובה, וכ"ש לדעת התוס' שהחופה עצמה גורמת לחללה אף בלא ביאה.

ט"ז,שעה"מ: אם יש עדים הריהי ספק ומחמירים לכאן ולכאן.

הגהת ט"ז: אם יש עדים היא חללה מטעם קנס, אך בניה אינם חללים כלל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.