פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''רמב"ם,שו"ע,ב"ש'''<ref>כאן ובסי' כא,סקי"ד</ref>: אסור. כך מדייק הב"ש מכך שהשמיטו דין זה של רב אסי ופסקו רק את תחילת דבריו לגבי אימו וביתו. | '''רמב"ם,שו"ע,ב"ש'''<ref>כאן ובסי' כא,סקי"ד</ref>: אסור. כך מדייק הב"ש מכך שהשמיטו דין זה של רב אסי ופסקו רק את תחילת דבריו לגבי אימו וביתו. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־12:35, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
אסור להתייחד עם ערוה מהעריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה, חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו (משנה קידושין פ,ב) והבעל עם אשתו נדה. וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול, אסור להתייחד עמה, אלא היא ישנה בין הנשים והוא ישן בין האנשים; ואם בא עליה ביאה ראשונה ואח"כ נטמאת, מותר להתייחד עמה (כתובות ד,א) (ועיין ביו"ד סי' קצ"ב).
אחותו: רא"ש,ח"מ: מותר באפן ארעי אך המחמיר תבוא עליו הברכה.
רמב"ם,שו"ע,ב"ש[1]: אסור. כך מדייק הב"ש מכך שהשמיטו דין זה של רב אסי ופסקו רק את תחילת דבריו לגבי אימו וביתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים
- ↑ כאן ובסי' כא,סקי"ד