פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
א. אלמן שנשא אלמנה: '''ב"ש''' – משמע מ'''השו"ע''' שעד היום השלישי מברכים רק שהשמחה במעונו, ומ'''הטור''' משמע שאף אשר ברא. | א. אלמן שנשא אלמנה: '''ב"ש''' – משמע מ'''השו"ע''' שעד היום השלישי מברכים רק שהשמחה במעונו, ומ'''הטור''' משמע שאף אשר ברא. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־12:52, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר סב יג סעיף יג - תקופת הברכות
הגמרא במסכת כתובות כתובות ח א מביאה מעשה מרב אשי שהצריך פנים חדשות כדי לברך את ברכת החתנים בשבעת ימי המשתה, וכשלא היו הוא בירך רק שהשמחה במעונו ואשר ברא. אחרי שבעת הימים בכל סעודה הוא בירך שהשמחה במעונו, ומסוף שלושים יום ועד שנה - הוא בירך שהשמחה במעונו בסעודות שעשו לכבוד החתונה.
גם לפני האירוסין מברכים, והגמרא מגדירה את הזמן שבו מתחילים לומר שהשמחה במעונו, מאז שמתחילים לעשות הכנות לחתונה.
◄ טור: (1) בסעודה הראשונה מברך בכל מקרה את ברכת החתנים ושהשמחה במעונו. (2) בשאר שבעת הימים אם אין פנים חדשות מברך רק שהשמחה במעונו ואשר ברא. (3) עד שלושים יום בכל סעודה מברך שהשמחה במעונו. (4) עד שנה, כשעושה סעודה לכבוד החתונה מברך שהשמחה במעונו. גם לפני החופה, מאז שמתחילים להכין את צרכי החתונה מברכים שהשמחה במעונו.
◄ סמ"ג: היום לא מברכים שום ברכה אחרי שבעת הימים. הב"י והדרכי משה הוסיפו שגם קודם לחתונה לא מברכים.
☜ כך פסק השו"ע, שלא מברכים חוץ לשבעת הימים. בכל זאת, באלמן ואלמנה אומרים שהשמחה במעונו בכל שלושת ימי השמחה, למרות שמברכים יום אחד בלבד.
⤶ ב"ש: השו"ע סובר שבשלושת ימי השמחה של אלמנה מברכים רק שהשמחה במעונו, ובדעת הטור נראה שבימים האלו מברכים את כל שבע הברכות.
שבט הלוי כתב שההכרעה בשאלה הזאת קשה, כי הרבה פוסקים הכריעו כדעת הטור, אך רבים אחרים חלקו עליהם.
֎ פת"ש, פנים מאירות ועוד: הנוהגים לעשות סעודה בליל הטבילה של הכלה (כשהיא הייתה נידה בחופה) - מברכים אז שהשמחה במעונו, גם אם היא אחרי שבעת ימי המשתה.
⦿ ברכת חתנים במחזיר גרושתו (בפת"ש)
◄ ספר משפט שלום בשם רב האי גאון: מחזיר גרושתו מברך רק את ברכת האירוסין, ולא ברכת חתנים.
◄ רמב"ם ורדב"ז בדעת רב האי גאון: במחזיר גרושתו מברכים גם את ברכת החתנים.
☜ כך פסקו השו"ע ושאר המפרשים (בסימן קנ, ד).
סעיף יג[עריכה]
הסועד בבית חתנים, משיתחילו להתעסק בצרכי סעודת נשואין ולהכינה, עד שלשים יום אחר הנשואין, מברך: נברך שהשמחה במעונו שאכלנו משלו; ואם היו עשרה, מברך: נברך אלהינו שהשמחה במעונו וכו', והם עונים: ברוך אלהינו שהשמחה וכו'; וכן סעודה שעושים אותה אחר הנשואין, מחמת הנשואין, שנים עשר חדש, מברך: שהשמחה במעונו (כתובות ח,א); והאידנא ערבה כל שמחה, ואין אומרים: שהשמחה במעונו, אלא בשבעת ימי המשתה (סמ"ג). ומכל מקום נראה דאף לאלמון שנשא אלמנה אומרים: שהשמחה במעונוא, בשלשה ימים שהוא שמח עמה (שו"ע).
א. אלמן שנשא אלמנה: ב"ש – משמע מהשו"ע שעד היום השלישי מברכים רק שהשמחה במעונו, ומהטור משמע שאף אשר ברא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.