פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכג א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכג א

סעיף א[עריכה]

הכל כשרים לכתוב הגט, חוץ מחמשה: עובד כוכבים ועבד וחרש ושוטה וקטן. אפילו האשה בעצמה, אם אמר לה הבעל לכתבו, יכולה לכתבו (משנה גיטין כב,ב וגמ') ותקנה אותו לבעל^א וחוזר ונותנו לה (ע"פ כ,ב). הגה: והבעל לכתחלה לא יכתוב הגט בעצמו, גם לא יצוה לסופר כיצד יכתוב, אלא אומר לו, סתם, לכתוב (מצא בקונטרסים). וי"א דיש להחמיר שגם קרוב לא יכתוב לכתחלה, היכא דאפשר באחר (מהרי"ק שורש ק"ו). ולכתחלה יכתוב הסופר בידו הימנית; ואם הוא אטר יד, יכתוב בשמאלו (מ"כ בתקון ישן).

כריתות ושליחות בכתיבת גט:

רמב"ם: כריתות ושליחות אינם תלויים זה בזה, ובכתיבת גט צריך בני כריתות ולא צריך שליחות. כתב שחש"ו פסולים משום שאינם בני דעה (ואינם כותבים לשמה), עבד אינו בן כריתות ונכרי גם משום שאינו כותב על דעת עצמו.

ר"י ע"פ רא"ש,סמ"ק,רמ"ה: צריך שליחות בכתיבת גט. וכן פסק השו"ע קכ,א, ועיין בסיכום שם.

רמב"ן,רשב"א,תוס' א: כריתות ושליחות תלויים זה בזה, ובכתיבת גט לא צריך שליחות ובני כריתות.

להלכה – ב"ש סק"ה: עבד: ספק. לרמב"ם פסול משום כריתות ולר"י משום שליחות, ואילו לרמב"ן, רשב"א ותוס' כשר.

גוי: כשאין גדול עומד ע"ג פסול, וכשגדול עומד ע"ג ספק. לרמב"ם פסול משום כריתות ולר"י משום שליחות, ואילו לרמב"ן, רשב"א ותוס' כשגדול עומד ע"ג יש ספק אם נחשב לשמה.

חש"ו: כשאין גדול עומד ע"ג פסול משום שאינו לשמה, וכשגדול עומד ע"ג ספק. לרמב"ם, רמב"ן, רשב"א ותוס' כשר, ולר"י פסול משום שליחות.

א. תקנה לבעל: ר"ן,ב"י,ב"ש – אין זה נחשב מחוסר מעשה בין הכתיבה לנתינה למרות שצריך להקנות, משום שאין זה מעשה בגוף הגט כמו קציצה.

לא יכתוב בעצמו: קונטרסים,רמ"א – לכתחילה לא יכתוב בעצמו וכן לא יצווה הסופר כיצד לכתוב. הב"י ביאר שסובר כעיטור בסי' קכו שיש לחשוש לכל השינויים בדקדוקי הלשון המוזכרים שם דוקא כשהבעל כתב או ציווה כיצד לכתוב וטוען שבכוונה שינה כדי לפסול הגט.

סופר הקרוב לאשה: מהרי"ק,רמ"א: טוב יותר שלא יהא הסופר קרוב של האשה שמא יבואו להחתימו כאחד מן העדים, אך כשלא אפשר אין בכך קפידא כלל.

ב"י: איני מוצא טעם להקפיד בכך אפילו על דרך מהיות טוב.

ידו הימנית: תיקון ישן,רמ"א: לכתחילה יכתוב בידו הימנית. ח"מ,ב"ש – משמע שבדיעבד כשר, ורק בשבת אינה נחשבת כתיבה אסורה משום שצריך מלאכת מחשבת.

תרומה: למד משבת לכתיבת סת"ם שאם נכתבו בשמאל פסולים אף בדיעבד. הרא"ש והסמ"ג לא כתבו שפסול אף בדיעבד, ולכן השו"ע (או"ח לב) פסק שאם א"א למצוא אחרות יכול להניחם.

ב"ש: אפשר להקל רק במקום עיגון או שכבר נתן לידה. כדין שרטוט והיקף גביל. אין מי שכתב במפורש שזהו דין רק בשבת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.