פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ז ג

סעיף ג[עריכה]

כהן שהעיד לשבויה שהיא טהורה, ה"ז לא ישאנה, שמא עיניו נתן בה. ואם פדאה והעיד בה, ה"ז ישאנה, שאלו לא ידע שהיא טהורה לא נתן בה מעותיו (כתובות לו,ב).

רק הוא יודע שנשבתה ושהיא טהורה: ב"ש – מותר לישא אותה.

כהן אני וראיתי שהיא טהורה: השער אפרים כתב שנאמן במיגו, אם יודעים שהוא כהן רק על פיו, אמנם בהגהת בנו שם כתב שאף שיש צדדים להתיר, למעשה אביו לא התיר להם אם לא שילכו למקום שאין מכירים ותלך האשה לב"ד ותאמר נשביתי וטהורה אני. וביד אהרון גמגם בכך שהואיל וכבר נתפרסם באותו מקום שנשבית שוב אין לה תקנה במקום אחר, והוכיח דבריו משו"ת הרא"ש שלא נתן עיצה זו, והפת"ש דחה ראיתו ששם מדובר שהבעל לא ידע שנשארה טהורה ולכן לא מועיל. עיין עוד בסיכום לסי' קנב,ו בדיון הפת"ש לגבי הנאסר אך יודע בעצמו שהוא מותר, אם רשאי לעשות בצינעא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.