רבי אליהו חאקו (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

אביו: ר' יהודה. אשתו: אסתר.

נצר למשפחת הרבנים 'חאקו', אשר היו מרביצי תורה ורבי פעלים באיזמיר (טורקיה) [המפורסם שבהם הוא ר' אליהו חאקו בעל "רוח אליהו"]. אביו - ר' יהודה המכונה בכור חאקו, האריך ימים ונפטר בג' חשון שנת ה'תקצ"ב. מכונה 'רבינו', חי ופעל באיזמיר (טורקיה) בין השנים ה'תק"ן-ה'תק"ף. אהבתו לתורה לא ידעה גבולות, ימים ולילות שקד על תלמודו ביגיעה ובהתמדה עצומה ובתוך שנים מועטות היה לגאון בקי בתלמוד, בראשונים ובאחרונים ונודע בחריפותו. כאשר ראה כי כיון לאמת ולדברי הראשונים היה שש ושמח וכעדותו על עצמו בזה הלשון: 'וסהדי במרומים דאחרי כתבי ראיתי להרב הגדול בספר דברי אמת דהקשה כן במילות שונות, וא-ל א-להים יודע דששתי ושמחתי כעל כל הון דלדעת עליון נתכוונתי'. ובמקום אחר כתב: 'ועיין במה שכתב הרב שער אפרים ותיתי לי שכוונתי לדעתו הרמה'. כאבותיו ורבותיו כתב חידושי תורה ובמעט שנות חייו כתב כמה וכמה ספרים. אולם בליל י"א אב שנת ה'תר"א השתוללה שריפה באיזמיר והיו למאכולת אש עשרות ספרים מחכמי הדורות באיזמיר. מכל כתביו נותר שריד מחיבורו על הרמב"ם - הספר "מצא חן" שנכתב כפי הנראה בשנים ה'תקס"ו-ה'תקס"ז. לא האריך ימים ונפטר במבחר ימיו אולם זמן פטירתו לא נודע. אשתו הוזילה ממון רב על מנת להוציא לאור עולם את תורת בעלה ובשנת ה'תרי"א נדפס ספרו 'מצא חן' בהסכמת ר' יהושע אברהם קריספין ור' חיים פאלאג'י. המשתדלים בהדפסתו היו שאר בשרו ר' אליה חאקו ובן אחותו ר' יהודה אלגאזי [חתנו של רבי יהודה בונומו]. מספריו: • דרשות. • חיבור על מסכתות בבא מציעא ועבודה זרה. • חיבור על כללי הש"ס. • מצא חן: חידושים על הרמב"ם.