פרשני:משנה:ברכות א ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | ||
==זמן קריאת שמע בשחרית== | |||
לאחר שהמשנה הקודמת לימדה מהו זמן קריאת שמע של ערבית, מלמדת כעת משנתנו מהו זמנה של ק"ש בשחרית. הגמרא {{#makor-new:ברכות ב א|בבלי-ברכות|ב|א}} מתייחסת לעובדה שהתנא התחיל לבאר את ההלכה בנוגע לזמן ק"ש של ערבית, ורק במשנה השניה דן בזמנה של ק"ש בשחרית, ומביאה לכך 2 הסברים:<br /> | לאחר שהמשנה הקודמת לימדה מהו זמן קריאת שמע של ערבית, מלמדת כעת משנתנו מהו זמנה של ק"ש בשחרית. הגמרא {{#makor-new:ברכות ב א|בבלי-ברכות|ב|א}} מתייחסת לעובדה שהתנא התחיל לבאר את ההלכה בנוגע לזמן ק"ש של ערבית, ורק במשנה השניה דן בזמנה של ק"ש בשחרית, ומביאה לכך 2 הסברים:<br /> | ||
1) בפסוק ממנו נלמד חיוב ק"ש בשחרית ובערבית נאמר: "ודברת בם...'''בשכבך ובקומך'''". מאחר ובפסוק נזכרת קודם כל חובת ק"ש בערבית (בשכבך) ורק לאחר מכן נזכרת חובת ק"ש בשחרית (ובקומך) לפיכך גם התנא מלמדנו בראשונה על זמן ק"ש בערבית ורק לאחר מכן על זמנה בשחרית.<br /> | 1) בפסוק ממנו נלמד חיוב ק"ש בשחרית ובערבית נאמר: "ודברת בם...'''בשכבך ובקומך'''". מאחר ובפסוק נזכרת קודם כל חובת ק"ש בערבית (בשכבך) ורק לאחר מכן נזכרת חובת ק"ש בשחרית (ובקומך) לפיכך גם התנא מלמדנו בראשונה על זמן ק"ש בערבית ורק לאחר מכן על זמנה בשחרית.<br /> | ||
2) ביאור נוסף שמביאה הגמרא הוא שהתנא לומר מברייתו של עולם, שם נאמר בפסוק {{#makor-new:בראשית א ה|תנ"ך-בראשית|א|ה}}: "ויהי ערב ויהי בוקר...", ומכך שהתורה בסיפור בריאת העולם מקדימה את הערב נמצינו למדים שהים מתחיל מהלילה, וממילא מובן מדוע התנא שנה בתחילה את זמנה של ק"ש שבשחרית.<br /> | 2) ביאור נוסף שמביאה הגמרא הוא שהתנא לומר מברייתו של עולם, שם נאמר בפסוק {{#makor-new:בראשית א ה|תנ"ך-בראשית|א|ה}}: "ויהי ערב ויהי בוקר...", ומכך שהתורה בסיפור בריאת העולם מקדימה את הערב נמצינו למדים שהים מתחיל מהלילה, וממילא מובן מדוע התנא שנה בתחילה את זמנה של ק"ש שבשחרית.<br /> | ||
==== תחילת זמן ק"ש בשחרית ==== | ==== תחילת זמן ק"ש בשחרית ==== | ||
← '''דעת ת"ק''' - משיכיר בין תכלת ללבן.<br /> הטעם לסימן זה מוזכר בביאור רע"ב. שני הצבעים הללו (הלבן והתכלת) נמצאים בציצית.<br /> | ← '''דעת ת"ק''' - משיכיר בין תכלת ללבן.<br /> הטעם לסימן זה מוזכר בביאור רע"ב. שני הצבעים הללו (הלבן והתכלת) נמצאים בציצית.<br /> | ||
← '''דעת ר"א''' - משיכיר בין תכלת לכרתי.<br /> כרתי הוא צבע הדומה לירוק כעין חציר, והוא זמן מעט מאוחר יותר. | ← '''דעת ר"א''' - משיכיר בין תכלת לכרתי.<br /> כרתי הוא צבע הדומה לירוק כעין חציר, והוא זמן מעט מאוחר יותר. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
← '''דעת ת"ק''' - גומרה עד הנץ החמה. כלומר: זמן ק"ש הוא עד הנץ החמה. יש המבארים שצריך לדקדק ולסיים את קריאת שמע בשחרית דווקא בזמן הנץ החמה, שאז זמן תפילה כדי שיוכל לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר בגמרא במסכת ברכות {{#makor-new:ברכות ט ב|בבלי-ברכות|ט|ב}} שזה היה מנהג הותיקין, בכדי שיסמכו גאולה לתפילה.<br /> | ← '''דעת ת"ק''' - גומרה עד הנץ החמה. כלומר: זמן ק"ש הוא עד הנץ החמה. יש המבארים שצריך לדקדק ולסיים את קריאת שמע בשחרית דווקא בזמן הנץ החמה, שאז זמן תפילה כדי שיוכל לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר בגמרא במסכת ברכות {{#makor-new:ברכות ט ב|בבלי-ברכות|ט|ב}} שזה היה מנהג הותיקין, בכדי שיסמכו גאולה לתפילה.<br /> | ||
← '''דעת ר"א''' - זמן ק"ש בשחרית הוא עד ג' שעות, שכן בני מלכים עומדים ממיטתם בג' שעות, וממילא זמן קימה הוא עד ג' שעות, שכן בפסוק נאמר "ובשכבך '''ובקומך'''", ואחר ויש הקמים בשעה זאת - ממילא הרי לנו שעד ג' שעות נחשב זמן זה עדיין לזמן קימה.<br /> | ← '''דעת ר"א''' - זמן ק"ש בשחרית הוא עד ג' שעות, שכן בני מלכים עומדים ממיטתם בג' שעות, וממילא זמן קימה הוא עד ג' שעות, שכן בפסוק נאמר "ובשכבך '''ובקומך'''", ואחר ויש הקמים בשעה זאת - ממילא הרי לנו שעד ג' שעות נחשב זמן זה עדיין לזמן קימה.<br /> | ||
♦המשנה מסיימת ואומרת: "הקורא מכאן ואילך - לא הפסיד כאדם הקורא בתורה". כלומר: אדם הקורא ק"ש בבוקר לאחר זמן זה של ג' שעות, אמנם הפסיד את המצווה של '''ק"ש בזמנה''' אך מ"מ הוא מקבל שכר כאדם הקורא את פרשיות אלו בתורה כלימוד תורה. | ♦המשנה מסיימת ואומרת: "הקורא מכאן ואילך - לא הפסיד כאדם הקורא בתורה". כלומר: אדם הקורא ק"ש בבוקר לאחר זמן זה של ג' שעות, אמנם הפסיד את המצווה של '''ק"ש בזמנה''' אך מ"מ הוא מקבל שכר כאדם הקורא את פרשיות אלו בתורה כלימוד תורה. | ||
גרסה אחרונה מ־19:07, 19 באוגוסט 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
מאימתי קורין א את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחרה. מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
זמן קריאת שמע בשחרית[עריכה]
לאחר שהמשנה הקודמת לימדה מהו זמן קריאת שמע של ערבית, מלמדת כעת משנתנו מהו זמנה של ק"ש בשחרית. הגמרא ברכות ב א מתייחסת לעובדה שהתנא התחיל לבאר את ההלכה בנוגע לזמן ק"ש של ערבית, ורק במשנה השניה דן בזמנה של ק"ש בשחרית, ומביאה לכך 2 הסברים:
1) בפסוק ממנו נלמד חיוב ק"ש בשחרית ובערבית נאמר: "ודברת בם...בשכבך ובקומך". מאחר ובפסוק נזכרת קודם כל חובת ק"ש בערבית (בשכבך) ורק לאחר מכן נזכרת חובת ק"ש בשחרית (ובקומך) לפיכך גם התנא מלמדנו בראשונה על זמן ק"ש בערבית ורק לאחר מכן על זמנה בשחרית.
2) ביאור נוסף שמביאה הגמרא הוא שהתנא לומר מברייתו של עולם, שם נאמר בפסוק בראשית א ה: "ויהי ערב ויהי בוקר...", ומכך שהתורה בסיפור בריאת העולם מקדימה את הערב נמצינו למדים שהים מתחיל מהלילה, וממילא מובן מדוע התנא שנה בתחילה את זמנה של ק"ש שבשחרית.
תחילת זמן ק"ש בשחרית[עריכה]
← דעת ת"ק - משיכיר בין תכלת ללבן.
הטעם לסימן זה מוזכר בביאור רע"ב. שני הצבעים הללו (הלבן והתכלת) נמצאים בציצית.
← דעת ר"א - משיכיר בין תכלת לכרתי.
כרתי הוא צבע הדומה לירוק כעין חציר, והוא זמן מעט מאוחר יותר.
סוף זמן קריאת שמע[עריכה]
← דעת ת"ק - גומרה עד הנץ החמה. כלומר: זמן ק"ש הוא עד הנץ החמה. יש המבארים שצריך לדקדק ולסיים את קריאת שמע בשחרית דווקא בזמן הנץ החמה, שאז זמן תפילה כדי שיוכל לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר בגמרא במסכת ברכות ברכות ט ב שזה היה מנהג הותיקין, בכדי שיסמכו גאולה לתפילה.
← דעת ר"א - זמן ק"ש בשחרית הוא עד ג' שעות, שכן בני מלכים עומדים ממיטתם בג' שעות, וממילא זמן קימה הוא עד ג' שעות, שכן בפסוק נאמר "ובשכבך ובקומך", ואחר ויש הקמים בשעה זאת - ממילא הרי לנו שעד ג' שעות נחשב זמן זה עדיין לזמן קימה.
♦המשנה מסיימת ואומרת: "הקורא מכאן ואילך - לא הפסיד כאדם הקורא בתורה". כלומר: אדם הקורא ק"ש בבוקר לאחר זמן זה של ג' שעות, אמנם הפסיד את המצווה של ק"ש בזמנה אך מ"מ הוא מקבל שכר כאדם הקורא את פרשיות אלו בתורה כלימוד תורה.