פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
== סעיף ג | אחד מהשנים לא יודע לקרוא == | |||
'''''◄''''' תרומה (ע"פ הטור), סמ"ג והגהות מימוניות: אם קורא עם אשתו (שלא יודעת לקרוא) באותו ספר, או אם אחר שלא יודע לקרוא, אסור, כי עיונם אינו גדול כדי שיחשב שהם שניים הקוראים בספר. | |||
'''''◄''''' ר"י וסמ"ק: אם מבקש מאחד שלא יודע לקרוא שישגיח שהוא לא יטה מותר, אבל אשתו אסור כי דעתה קרובה לדעתו. | |||
'''''◄''''' שבלי הלקט: מותר לקרוא אם השני נמצא לידו ומשגיח עליו, גם אם השני אינו יודע לקרוא, ואף באשתו. | |||
<blockquote>☜ כך פוסקים טור ושו"ע. | |||
⤶ דווקא אם מבקש, אבל אם לא מבקש אסור אפילו אם יש הרבה בני בית, שמא לא ישימו לב למעשיו (משנ"ב). | |||
</blockquote> |
גרסה מ־17:25, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | אחד מהשנים לא יודע לקרוא
◄ תרומה (ע"פ הטור), סמ"ג והגהות מימוניות: אם קורא עם אשתו (שלא יודעת לקרוא), או אם אחר שלא יודע לקרוא, אסור, כי עיונם אינו גדול כדי שיחשב שהם שניים הקוראים בספר.
◄ ר"י וסמ"ק: אם מבקש מאחד שלא יודע לקרוא שישגיח שהוא לא יטה מותר, אבל אשתו אסור כי דעתה קרובה לדעתו.
◄ שבלי הלקט: מותר לקרוא אם השני נמצא לידו ומשגיח עליו, גם אם השני לא יודע לקרוא, ואף באשתו.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
⤶ דווקא אם מבקש, אבל אם לא מבקש אסור אפילו אם יש הרבה בני בית, שמא לא ישימו לב למעשיו (משנ"ב).
סעיף ג | אחד מהשנים לא יודע לקרוא
◄ תרומה (ע"פ הטור), סמ"ג והגהות מימוניות: אם קורא עם אשתו (שלא יודעת לקרוא) באותו ספר, או אם אחר שלא יודע לקרוא, אסור, כי עיונם אינו גדול כדי שיחשב שהם שניים הקוראים בספר.
◄ ר"י וסמ"ק: אם מבקש מאחד שלא יודע לקרוא שישגיח שהוא לא יטה מותר, אבל אשתו אסור כי דעתה קרובה לדעתו.
◄ שבלי הלקט: מותר לקרוא אם השני נמצא לידו ומשגיח עליו, גם אם השני אינו יודע לקרוא, ואף באשתו.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
⤶ דווקא אם מבקש, אבל אם לא מבקש אסור אפילו אם יש הרבה בני בית, שמא לא ישימו לב למעשיו (משנ"ב).