פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ח | עססיות ותורמוסין == | |||
<blockquote>הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רש"י, ר"ן וטור: אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת], כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש. | |||
'''''◄''''' רמב"ם: כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח (שו"ע), ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>בכירה גרופה מותר להשהותם (רמ"א), ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א (משנ"ב<ref><p>לכאורה לדעת '''הרמב"ם''' '''והשו"ע''' הדבר אסור.</p></ref>).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו (ביה"ל<ref><p>ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים ('''רש"י, רי"ו, רשב"א, ר"ן''') משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו"ע לאסור בשאר המינים.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol> | |||
❖ '''השהה בדיעבד''' | |||
☜ שו"ע (על פי פשט הברייתא): אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו. | |||
<blockquote>⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:33, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | עססיות ותורמוסין
הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
הראשונים מבארים מדוע אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת]:
◄ רש"י, ר"ן וטור: כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
◄ רמב"ם: כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
☜ כך פוסק שו"ע.
אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח (שו"ע), ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג (משנ"ב).
בכירה גרופה מותר להשהותם (רמ"א), ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א (משנ"ב[1]).
גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו (ביה"ל[2]).
❖ השהה בדיעבד
☜ שו"ע (על פי פשט הברייתא): אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ח | עססיות ותורמוסין
הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
◄ רש"י, ר"ן וטור: אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת], כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
◄ רמב"ם: כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
☜ כך פוסק שו"ע.
אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח (שו"ע), ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג (משנ"ב).
בכירה גרופה מותר להשהותם (רמ"א), ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א (משנ"ב[3]).
גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו (ביה"ל[4]).
❖ השהה בדיעבד
☜ שו"ע (על פי פשט הברייתא): אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑
לכאורה לדעת הרמב"ם הדבר אסור.
- ↑
ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים (רש"י, רי"ו, רשב"א, ר"ן) משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו"ע לאסור בשאר המינים.
- ↑
לכאורה לדעת הרמב"ם והשו"ע הדבר אסור.
- ↑
ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים (רש"י, רי"ו, רשב"א, ר"ן) משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו"ע לאסור בשאר המינים.