פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ו | בניין אבנים בהטמנה == | |||
<blockquote>הגמרא בביצה אומרת (לב:) שמותר לסדר את האבנים של בית הכסא כיוון שבניין עראי אסור רק מדברי חכמים, ובמקום כבוד לא אסרו חכמים. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רבי יהודה בן נתן (מובא בשבלי הלקט): יו"ט שחל בערב שבת, אסור לסדר אבנים בשביל להטמין בהם קדירה, דהוי כמו בניין. | |||
'''''◄''''' רבינו בנימין, אגור ומרדכי: מותר, כמו שלא גזרו חכמים מפני הכבוד בבית הכסא, כך לא גזרו במקום עונג שבת. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: יש אומרים שאסור ויש אומרים שמותר. | |||
⤶ אם אפשר בעניין אחר אסור לכו"ע, '''והאליה רבה והגר"ז''' הכריעו כיש מתירים (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
גרסה מ־17:35, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | בניין אבנים בהטמנה
הגמרא בביצה אומרת (לב:) שמותר לסדר את האבנים של בית הכסא כיוון שבניין עראי אסור רק מדברי חכמים, ובמקום כבוד לא אסרו חכמים.
◄ רבי יהודה בן נתן (מובא בשבלי הלקט): יו"ש שחל בערב שבת, אסור לסדר אבנים בשביל להטמין בהם קדירה, דהוי כמו בניין.
◄ רבינו בנימין, אגור ומרדכי: מותר, כמו שלא גזרו חכמים מפני הכבוד בבית הכסא, כך לא גזרו במקום עונג שבת.
☜ שו"ע: יש אומרים שאסור ויש אומרים שמותר.
⤶ אם אפשר בעניין אחר אסור לכו"ע, והאליה רבה והגר"ז הכריעו כיש מתירים (משנ"ב).
סעיף ו | בניין אבנים בהטמנה
הגמרא בביצה אומרת (לב:) שמותר לסדר את האבנים של בית הכסא כיוון שבניין עראי אסור רק מדברי חכמים, ובמקום כבוד לא אסרו חכמים.
◄ רבי יהודה בן נתן (מובא בשבלי הלקט): יו"ט שחל בערב שבת, אסור לסדר אבנים בשביל להטמין בהם קדירה, דהוי כמו בניין.
◄ רבינו בנימין, אגור ומרדכי: מותר, כמו שלא גזרו חכמים מפני הכבוד בבית הכסא, כך לא גזרו במקום עונג שבת.
☜ שו"ע: יש אומרים שאסור ויש אומרים שמותר.
⤶ אם אפשר בעניין אחר אסור לכו"ע, והאליה רבה והגר"ז הכריעו כיש מתירים (משנ"ב).