פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רס ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ב | עשרתם ערבתם הדליקו את הנר == | |||
<blockquote>המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע"ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא). | |||
</blockquote> | |||
טור בשם מהר"ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו' אלא שואל אם הפרישו חלה<ref>כשחיו בחו"ל. וקצת נראה שבארץ ישראל, שמעשרים יש טעם לשאול (וכך מדויק מהרמ"א). אך בימינו לכאורה אין טעם לשאול שכן הירקות והפירות מגיעים מעושרים (מהשוק הסיטונאי), ורק מי שיש לו גידול עצמאי יש לו לשאול.</ref>. וגם ערבתם המהר"ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו. | |||
<blockquote>☜ השו"ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל אף על הפרשת חלה. | |||
רמ"א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>צריך לשאול סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ"ב<ref><p>משום שבחו"ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה, אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת '''(כנסת יחזקאל)'''.</p></ref>).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>צריך להזהיר גם שיפסיקו בני ביתו מלעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:35, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | עשרתם ערבתם הדליקו את הנר
המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע"ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).
טור בשם מהר"ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו אלא שואל אם הפרישו חלה[1]. וגם ערבתם המהר"ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.
☜ השו"ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל על הפרשת חלה.
רמ"א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.
הזמן שצריך לשאול הוא סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ"ב).
בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ"ב[2]).
צריך להזהיר גם שיפסיקו לעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ב | עשרתם ערבתם הדליקו את הנר
המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע"ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).
טור בשם מהר"ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו' אלא שואל אם הפרישו חלה[3]. וגם ערבתם המהר"ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.
☜ השו"ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל אף על הפרשת חלה.
רמ"א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.
צריך לשאול סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ"ב).
בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ"ב[4]).
צריך להזהיר גם שיפסיקו בני ביתו מלעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ כשחיו בחו"ל.
- ↑
משום שבחו"ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת (כנסת יחזקאל).
- ↑ כשחיו בחו"ל. וקצת נראה שבארץ ישראל, שמעשרים יש טעם לשאול (וכך מדויק מהרמ"א). אך בימינו לכאורה אין טעם לשאול שכן הירקות והפירות מגיעים מעושרים (מהשוק הסיטונאי), ורק מי שיש לו גידול עצמאי יש לו לשאול.
- ↑
משום שבחו"ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה, אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת (כנסת יחזקאל).