פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ח | תענית על צרה == | |||
<blockquote>המשנה בתענית אומרת (יט.) שמותר להתריע על צרות בשבת (בגמרא דף כב: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה') ורבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. הגמרא מבארת (יד.) שהכוונה להתרעה בפה (אמירת עננו), אך בשופרות אין מי שמתיר. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' משמעות הגמרא (בית יוסף): אסור להתענות בשבת על אחת מכל הצרות הנ"ל. | |||
<blockquote>☜כך פוסקים טור ושו"ע. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רמב"ם: מתענים על הצרות הללו בשבת. ('''הרב המגיד''' מבאר כיוון שהגמרא אומרת שמתריעים בעננו, הבין הרמב"ם שהכוונה שמתענים ואומרים עננו. והשאיר דבריו בצ"ע). | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).</p></blockquote></li></ol> | |||
גרסה מ־17:48, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | תענית על צרה
המשנה בתענית אומרת (יט.) שמותר להתריע על צרות בשבת (בגמרא דף כב: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה') ורבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. הגמרא מבארת (יד.) שהכוונה להתרעה בפה (אמירת עננו), כי בשופרות אין מי שמתיר.
◄ משמעות הגמרא (בית יוסף): אסור להתענות בשבת על אחת מכל הצרות הנ"ל.
☜כך פוסקים טור ושו"ע.
◄ רמב"ם: מתענים על הצרות הללו בשבת. (הרב המגיד מבאר כיוון שהגמרא אומרת שמתריעים בעננו, הבין הרמב"ם שהכוונה שמתענים ואומרים עננו. והשאיר דבריו בצ"ע).
כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).
סעיף ח | תענית על צרה
המשנה בתענית אומרת (יט.) שמותר להתריע על צרות בשבת (בגמרא דף כב: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה') ורבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. הגמרא מבארת (יד.) שהכוונה להתרעה בפה (אמירת עננו), אך בשופרות אין מי שמתיר.
◄ משמעות הגמרא (בית יוסף): אסור להתענות בשבת על אחת מכל הצרות הנ"ל.
☜כך פוסקים טור ושו"ע.
◄ רמב"ם: מתענים על הצרות הללו בשבת. (הרב המגיד מבאר כיוון שהגמרא אומרת שמתריעים בעננו, הבין הרמב"ם שהכוונה שמתענים ואומרים עננו. והשאיר דבריו בצ"ע).
כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).