פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצט ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
שורה 27: שורה 27:
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ב | אמרו באו נבדיל ==
'''''◄''''' רמב"ם: בני חבורה שהיו אוכלים בליל שבת ואמרו: 'בואו נקדש', אם הם רוצים לשתות שוב, למרות שאינם רשאים, צריכים לברך שוב 'הגפן'. אבל אם אמרו: 'בואו נבדיל', אינם צריכים לברך שוב הגפן.
'''''◄''''' ראב"ד: צריכים לברך שוב 'הגפן'.
<blockquote>⤶ נחלקו בביאור דברי הרמב&quot;ם:
'''''◄''''' בית יוסף: הבדלה קלה יותר, שאם היו אוכלים לא צריכים להפסיק, לעומת קידוש שצריך להפסיק גם אם היו באמצע סעודה (למרות שלעניין שתיה בשניהם צריך להפסיק- מכל מקום קידוש חמור יותר).
'''''◄''''' מהרי&quot;ק: הרמב&quot;ם סובר שדברי הגמרא, אם היו אוכלים לא צריכים להפסיק להבדלה, מוסבים על ודאי חשכה ולכן לא צריך להפסיק. אמנם הרי&quot;ף שביאר אחרת יסבור שגם בהבדלה צריך לברך שוב.
☜ שו&quot;ע: לא צריך לברך שוב הגפן, ויש מי שחולק<ref>'''הגר&quot;א ובאר הגולה''' מבארים שהיש מי שחולק זה '''המהרי&quot;ק''' (שהוא סובר כדעת '''הרי&quot;ף''' בסעיף הקודם). '''והט&quot;ז''' מבאר שזה '''הראב&quot;ד''' החולק על '''הרמב&quot;ם''' בדין מי שאמר באו ונברך.</ref>.
☜ והעיקר כדעה הראשונה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>כל זה אם היו '''אוכלים''' ואמרו 'בואו ונבדיל', שהדעה הראשונה סוברת שאין באמירה זו משום הסחת דעת גם לעניין שתיה. אבל אם היו שותים, שמדינא צריכים להפסיק משחשיכה, אם אמרו 'בואו ונבדיל' צריכים לברך הגפן (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם לא אמרו 'בואו ונבדיל', האיסור (לאכול) בלבד אינו עושה הסחת דעת (שער הציון).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:51, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצט ב


סעיף ב | אמרו באו נבדיל

רמב"ם: בני חבורה שהיו אוכלים בליל שבת ואמרו באו נקדש, אם הם רוצים לשתות שוב, למרות שהם לא רשאים, צריכים לברך שוב הגפן. אבל אם אמרו באו נבדיל, אינם צריכים לברך שוב הגפן.

ראב"ד: צריכים לברך שוב הגפן.

⤶ נחלקו בביאור דברי הרמב"ם:

בית יוסף: הבדלה קלה יותר, שאם היו אוכלים לא צריכים להפסיק, לעומת קידוש שצריך להפסיק גם אם היו באמצע סעודה (למרות שלעניין שתיה בשניהם צריך להפסיק- מכל מקום קידוש חמור יותר).

מהרי"ק: הרמב"ם סובר שדברי הגמרא, אם היו אוכלים לא צריכים להפסיק להבדלה, מוסבים על ודאי חשכה ולכן לא צריך להפסיק. אמנם הרי"ף שביאר אחרת יסבור שגם בהבדלה צריך לברך שוב.

שו"ע: לא צריך לברך שוב הגפן, ויש מי שחולק[1].

☜ והעיקר כדעה הראשונה (משנ"ב).

  1. כל זה אם היו אוכלים ואמרו באו ונבדיל שהדעה הראשונה סוברת שאין באמירה זו משום הסחת דעת גם לעניין שתיה. אבל אם היו שותים, שמדינא צריכים להפסיק משחשיכה, אם אמרו באו ונבדיל צריכים לברך הגפן (משנ"ב).

  2. אם לא אמרו בואו ונבדיל, האיסור בלבד אינו עושה הסחת דעת (שער הציון).


הערות שוליים

סעיף ב | אמרו באו נבדיל

רמב"ם: בני חבורה שהיו אוכלים בליל שבת ואמרו: 'בואו נקדש', אם הם רוצים לשתות שוב, למרות שאינם רשאים, צריכים לברך שוב 'הגפן'. אבל אם אמרו: 'בואו נבדיל', אינם צריכים לברך שוב הגפן.

ראב"ד: צריכים לברך שוב 'הגפן'.

⤶ נחלקו בביאור דברי הרמב"ם:

בית יוסף: הבדלה קלה יותר, שאם היו אוכלים לא צריכים להפסיק, לעומת קידוש שצריך להפסיק גם אם היו באמצע סעודה (למרות שלעניין שתיה בשניהם צריך להפסיק- מכל מקום קידוש חמור יותר).

מהרי"ק: הרמב"ם סובר שדברי הגמרא, אם היו אוכלים לא צריכים להפסיק להבדלה, מוסבים על ודאי חשכה ולכן לא צריך להפסיק. אמנם הרי"ף שביאר אחרת יסבור שגם בהבדלה צריך לברך שוב.

☜ שו"ע: לא צריך לברך שוב הגפן, ויש מי שחולק[2].

☜ והעיקר כדעה הראשונה (משנ"ב).

  1. כל זה אם היו אוכלים ואמרו 'בואו ונבדיל', שהדעה הראשונה סוברת שאין באמירה זו משום הסחת דעת גם לעניין שתיה. אבל אם היו שותים, שמדינא צריכים להפסיק משחשיכה, אם אמרו 'בואו ונבדיל' צריכים לברך הגפן (משנ"ב).

  2. אם לא אמרו 'בואו ונבדיל', האיסור (לאכול) בלבד אינו עושה הסחת דעת (שער הציון).


הערות שוליים

  1. הגר"א ובאר הגולה מבארים שהיש מי שחולק זה המהרי"ק (שהוא סובר כדעת הרי"ף בסעיף הקודם). והט"ז מבאר שזה הראב"ד שחולק על הרמב"ם בדין מי שאמר באו ונברך.
  2. הגר"א ובאר הגולה מבארים שהיש מי שחולק זה המהרי"ק (שהוא סובר כדעת הרי"ף בסעיף הקודם). והט"ז מבאר שזה הראב"ד החולק על הרמב"ם בדין מי שאמר באו ונברך.