פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שב ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שב|ט}}


== סעיף ט | שרייה של בגד נקי ==
<blockquote>הגמרא בזבחים אומרת (צד:) שאין איסור לשרות עור במים, כי שרייתו אין זה כיבוסו, אבל אסור לכבס עור. ובגד בד אסור לשרות במים, כי שרייתו זהו כיבוסו. כך גם המשנה בשבת אומרת (קמב:).
הגמרא בביצה אומרת (יח.) שמותר לנידה שאין לה בגדים טהורים להערים ולטבול בבגדיה. במסכת יומא כתוב (עז:) שמותר ללכת להקביל פני רבו ביום כיפור, ולעבור בתוך נהר מים.
</blockquote>
לכאורה אלו גמרות סותרות ביחס לשאלה האם אומרים בבגד שרייתו זהו כיבוסו. ונחלקו הראשונים ביישוב הדברים:
◄ '''ריב&quot;א''': במתכוון לטהר את הבגד מותר ובמתכוון לנקות אסור. (הגמרא שהתירה לנידה לטבול מדברת כשהוא מתכוון לטהר את הבגד ולא לנקותו).
◄ '''ר&quot;ת וטור:''' בדרך לכלוך אין איסור<ref>'''הכלבו והגהות מרדכי''' סוברים שר&quot;ת התיר גם '''נתינת מים''' על בגד מלוכלך כי זה דרך לכלוך. '''והבית יוסף''' חולק עליהם (ור&quot;ת התיר רק ניגוב ידיים בדרך לכלוך)'''. וכך פסק המשנ&quot;ב.'''</ref>. (הגמרא שהתירה מדברת על שרייה בדרך לכלוך שלא נאסרה).
◄ '''ר&quot;י בתוספות, סמ&quot;ק, (סמ&quot;ג ותרומה):''' בגד נקי לגמרי מותר לשרותו<ref>לדעת '''ההגהות מרדכי''' ההיתר לשרות בגד נקי לגמרי נובע מכך שזה דרך לכלוך. ועיין בהערה הבאה. [רשב&quot;ם, הגהות בשם היראים ובה&quot;ג חולקים על היתר זה].</ref>. (הגמרא שהתירה מדברת על בגד נקי).
◄ '''יראים:''' אסור לשרות ולהרטיב בגד בד בכל אופן, ורק בגד עור מותר. (הגמרא שהתירה לעבור במים מדברת על בגד עור).
'''◄ מהר&quot;ם:''' בבגד של צמר לא שייך בו שרייתו זהו כיבוסו. (ונראה שהוא יסביר את הגמרא שהתירה בבגד צמר והגמרא שאסרה בבגד פשתן).
◄ '''רא&quot;ש, סמ&quot;ג ותרומה:''' בגד נקי מותר (כדעת ר&quot;י) וגם דרך לכלוך מותרת (כדעת ר&quot;ת).
⤶ גם כשהתירו שרייה בבגד נקי צריך להזהר מסחיטה ואסור לשרות בהרבה מים בגד נקי אלא רק מעט '''(רא&quot;ש, סמ&quot;ק, סמ&quot;ג ותרומה).'''
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' מותר לתת מים על עור אבל אסור לכבס אותו (לדעת המשנ&quot;ב יש בזה חיוב). ובבגד בד שיש עליו לכלוך אסור כי שרייתו זה הוא כיבוסו, אלא מעביר הלכלוך בסמרטוט בנחת, שלא יסחוט.
'''רמ&quot;א:''' מותר לתת על בגד נקי רק מעט מים, אבל הרבה אסור משום חשש סחיטה<ref>וקשה מה שהתירה הגמרא ללכת במים או לנידה לטבול בבגדיה. ויש לומר שמתוך שלא התירו לה אלא בדרך זו אין חשש שמא יבוא לידי סחיטה. ועוד אפשר ליישב על פי המרדכי (שנפסק בסימן שא, מו, והביאו המשנ&quot;ב כאן) שבבגד שאינו מקפיד עליו מותר להניחו במים, שמדובר בכל אלו בבגדים שהאדם לא מקפיד עליהם. ויש להעיר שבסימן שא, סעיף ד פסק השו&quot;ע (על פי תוספות) שרק לצורך מצווה מותר להשרות בגד ולא חששו בו לסחיטה.</ref> (ובבגד שמניחו הרבה זמן במים אין חשש סחיטה '''(משנ&quot;ב)'''). ויש אוסרים בכל עניין (אפילו בבגד נקי '''(משנ&quot;ב)'''). ונוהגים להתיר אם זה בדרך לכלוך (סעיף י).
⤶ נחלקו האחרונים כדעת מי פסק השו&quot;ע<ref>כיוון שבסעיף הבא השו&quot;ע חושש לדעה המחמירה שלא לנגב את הידיים במגבת.</ref>:
'''◄ מג&quot;א:''' השו&quot;ע פוסק שבבגד נקי אין איסור לשרותו<ref>וכתב המג&quot;א (שיט, ס&quot;ק יא) שהשו&quot;ע אסר לתת מים על גבי טלית שאחז בה האור לא משום מלבן, אלא משום חשש סחיטה. וכן בדין סינון משקים בסודר (שם, י), החשש הוא שמא יסחט ולא משום מלבן.</ref>.
'''◄ גר&quot;א ותוספת שבת:''' השו&quot;ע פוסק כדעת המחמירים בסימן שלד, ונקט שאסור 'בגד מלוכלך' כלשון המשנה (ומה שבסעיף י כתב שרק 'טוב' לנער ידיו, משום שזה דרך לכלוך).
☜ '''לדינא:''' אליה זוטא ומשנ&quot;ב''':''' יש להחמיר בשרייה של בגד נקי. גר&quot;א ואליה רבה: מותר, אם לא מתכוון לכיבוס<ref>במשנ&quot;ב בסימן שיט ס&quot;ק נט שסמך על סברת האליה רבה במקום הדחק.</ref>.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>להרבה ראשונים יש איסור דרבנן בכיבוס בידו של בגדי עור קשים, והגם שיש ראשונים שהתירו בזה, אין להקל בזה. ורק בשכשוך מים בעלמא מותר. ובכלי עץ אין שום חשש כיבוס '''(משנ&quot;ב וביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יש איסור תורה של מלבן אם זורק מים על בגד ומניחו בחמה להתחמם '''(משנ&quot;ב).''' (ודווקא בבגד פשתן חדש, שהדרך ללבנו כך '''(ביה&quot;ל)''')'''.'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בשיער ועור יש איסור תורה של מלבן בשפשוף וכיבוס<ref><p><sup>*</sup> לעניין שפשוף ניילון שולחן, פיטמת בקבוק או מוצץ, שימוש בכפפות גומי לרחיצת כלים, בחזון עובדיה (שבת ו, עמוד צו) ואור לציון (כד, ו) התירו. ובשמירת שבת כהלכתה (פרק טו, הערה כה) כתב שמחמת חשש איסור תורה, אין להתיר שפשוף מפת ניילון אלא רק נתינת מים. ובאגרות משה (יו&quot;ד ב, עו) החמיר בכל בגד העשוי מחומר סינטטי או ניילון, מאחר ולא מפורש בקדמונים להתיר.</p></ref><sup>*</sup>. אבל סחיטתם אסורה רק מדרבנן '''(ביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בגד שלא מקפידים שיהיו בו מים, אין חשש בנתינת הרבה מים עליו '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לדעת פרי מגדים ועולת שבת ר&quot;י אוסר לנקות בגד בדרך לכלוך, ולביה&quot;ל לא נראו דבריהם אלא לכו&quot;ע מותר בדרך לכלוך.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם מתכוון בנתינת המים לכיבוס, אסור אפילו במעט מים '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ כיבוס בעור  ===
<blockquote>שלוש דרגות בכיבוס עור: שכשוך במים, כיבוס ללא שפשוף, כיבוס עם שפשוף.
כנזכר לעיל, מוסכם בגמרא ששכשוך עור במים מותר. ואילו בכיבוס עם שפשוף יש איסור מהתורה (ולא בעור קשה).
</blockquote>
לגבי כיבוס בלי שפשוף נחלקו הראשונים:
'''<span class="underline">בעור קשה</span>''': '''רש&quot;י ור&quot;ן:''' מותר לכתחילה. '''רי&quot;ף ורא&quot;ש ורמב&quot;ם וטור:''' אסור מדרבנן.
<blockquote>☜ וכך פוסק '''בביה&quot;ל'''. ('''לשאילתות''' יש בזה איסור מהתורה).
</blockquote>
'''<span class="underline">בעור רך</span>''': '''שו&quot;ע''' מתיר<ref>וכן כתבו הציץ אליעזר (חלק ה, י') ושו&quot;ע הרב (שב, יט).</ref>, '''ביה&quot;ל:''' הרבה ראשונים אסרו מדרבנן. וכך סובר '''הנצי&quot;ב.'''
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה מ־18:42, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_שב_ט&oldid=147598"