אדם אית ליה מזלא; בהמה לית לה מזלא: הבדלים בין גרסאות בדף

"אדם אית ליה מזלא" - לאדם יש דעת להישמר מפני פגיעה. ויש מפרשים: לאדם יש מלאך השומר עליו שלא ייפגע; "בהמה לית לה מזלא" - לבהמה אין דעת להישמר מפני פגיעה. ויש מפרשים: לבהמה אין מלאך השומר עליה שלא תיפגע.

לגבי שור שהזיק אדם התורה נוקטת בלשונה: "וכי יגח שור את איש או את אשה..." ולגבי שור שהזיק שור, היא נוקטת: "וכי יגף שור איש את שור רעהו", ואמרו בגמרא בבא קמא ב, ב: "זו היא נגיפה זו היא נגיחה", כלומר שנגיפה האמורה בשור, אין הכוונה לדחיפה על ידי הגוף, אלא לנגיחה על ידי הקרן. אם כן, נשאלת השאלה, מדוע כשהשור נגח אדם התורה אומרת: "כי יגח" - לשון נגיחה, ואילו כשהשור נגח שור התורה אומרת: "כי יגוף" - לשון נגיפה, שהרי גם נגיפה האמורה בשור נגיחה היא. על כך משיבה הגמרא: אדם דאית ליה מזלא, כתיב: "כי יגח"; בהמה דלית לה מזלא, כתיב: "כי יגוף", כלומר, אדם, שיש לו מזל, יש להניח, שלא ייפגע מנגיפה, שהיא דחיפת קרן מקרית וקלה, אלא רק מנגיחה, שהיא פעולה מכוונת וחזקה; לעומת זאת בהמה, שאין לה מזל, עלולה להינזק גם מנגיפה.