במקום צערא לא גזרו רבנן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
חכמים לא גזרו את גזירתם במקום שיגרם צער כתוצאה מהגזירה.
'''במקום צערא לא גזרו רבנן''' הוא כלל בדיני דרבנן הקובע שמה שתקנו איסורים דרבנן לא גזרו במקרים מסויימים של צער. חשוב להדגיש שלא כל צער בכלל זה אלא על פי הכללים המסורים בידינו (שהלא כל המנעות מפעולה יכולה להחשב כצער שמצטער שאינו יכול לעשות ואם כן ביטלת כל איסורי דרבנן) 
==דוגמאות==
*במסכת כתובות דף ס -יניקת חלב מעז בשבת במצטער הותר משום צער לא גזרו על מפרק כלאחר יד
*בשו"ע או"ח סי' שז מובא שאמירה לגוי הותרה במקום צער
*מפיס מורסא בשבת הותר משום כלל זה (פני יהושע על פרק במה מדליקין) 




 
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
לכן, למשל, הגונח מכאב לבו, שרפואתו היא לינוק חלב חם מן הבהמה, מותר לו לעשות זאת בשבת, לפי שיניקה נחשבת "כלאחר יד", "ובמקום צערא לא גזרו רבנן".
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־13:28, 16 בפברואר 2012

במקום צערא לא גזרו רבנן הוא כלל בדיני דרבנן הקובע שמה שתקנו איסורים דרבנן לא גזרו במקרים מסויימים של צער. חשוב להדגיש שלא כל צער בכלל זה אלא על פי הכללים המסורים בידינו (שהלא כל המנעות מפעולה יכולה להחשב כצער שמצטער שאינו יכול לעשות ואם כן ביטלת כל איסורי דרבנן)

דוגמאות

  • במסכת כתובות דף ס -יניקת חלב מעז בשבת במצטער הותר משום צער לא גזרו על מפרק כלאחר יד
  • בשו"ע או"ח סי' שז מובא שאמירה לגוי הותרה במקום צער
  • מפיס מורסא בשבת הותר משום כלל זה (פני יהושע על פרק במה מדליקין)