הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הדין על המים== | ==הדין על המים== | ||
המשנה מציינת את [[סוכות]] כיום שבו נידונים על המים: {{ציטוטון|בארבעה פרקים העולם נדון... ובחג על המים}}. ה[[ר"ן]] מסביר כי חז"ל למדו שחג הסוכות הוא יום הדין על המים מכך שנצטווינו על [[ניסוך המים]] בחג הסוכות. ממילא, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ביום זה, מרבים בהושענות ותחינות על המים ואף [[חיבוט ערבה|חובטים ערבות]] מפני שהערבות נזקקות מאוד למים, ובהן היובש ניכר מאוד. חכמים אף קבעו שיום הושענא רבה לא יחול לעולם בשבת כדי שיוכלו להרבות בתחינות ביום זה. | המשנה מציינת את [[סוכות]] כיום שבו נידונים על המים: {{ציטוטון|בארבעה פרקים העולם נדון... ובחג על המים}}. ה[[ר"ן]] מסביר כי חז"ל למדו שחג הסוכות הוא יום הדין על המים מכך שנצטווינו על [[ניסוך המים]] בחג הסוכות. ממילא, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ביום זה, מרבים בהושענות ותחינות על המים ואף [[חיבוט ערבה|חובטים ערבות]] מפני שהערבות נזקקות מאוד למים, ובהן היובש ניכר מאוד. חכמים אף קבעו שיום הושענא רבה לא יחול לעולם בשבת כדי שיוכלו להרבות בתחינות ביום זה. | ||
==יום חיתום הדין== | |||
ה[[זוהר]] {{מקור|חלק א' כא|כן}} כתב כי יום הושענא רבה הוא לא רק יום הדין על המים, אלא היום החותם את הדין ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. כמשל לעניין, הוא הביא שכשם שלאחר שנגזר הדין בבית הדין עדיין אין הדין קיים עד שהוא לא נכתב על שטר ונשלח לממונים על הוצאתו לפועל, כך בבית דין של מעלה כל עוד לא נגמר הדין לגמרי ניתן עדיין לפעול כדי לשנותו לטובה. ממילא במשל זה, יום הושענא רבה הוא היום שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין הנשלחות מבית הדין של מעלה וכל עוד לא נגמר יום הושענא רבה- הפתקאות עדיין לא נשלחו וניתן עדיין להיטיב את הדין ולחזור בתשובה. בנוסף לכך, גם לאחר סיום יום הושענא רבה ושליחת הפתקאות, עדיין אין רשות לבצע את הדין עד סיום [[שמיני עצרת]], ולכן ניתן לבטל את הדין עד לסיום יום שמיני עצרת {{מקור|זוהר חלק ב קמב|כן}}. | |||
===מנהגי היום=== | |||
מכיוון שהושענא רבה נתפס כיום חיתום הדין, נהוג להרבות בלימוד בליל הושענא רבה וכן להתפלל ביום הושענא רבה בניגון של ימים נוראים. | |||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
גרסה מ־13:56, 8 באוקטובר 2020
|
|
הושענא רבה הוא היום השביעי של חג הסוכות (כ"א בתשרי), והוא מוגדר כגמר הדין שהחל בימים הנוראים. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הושענא רבה".
הדין על המים
המשנה מציינת את סוכות כיום שבו נידונים על המים: "בארבעה פרקים העולם נדון... ובחג על המים". הר"ן מסביר כי חז"ל למדו שחג הסוכות הוא יום הדין על המים מכך שנצטווינו על ניסוך המים בחג הסוכות. ממילא, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ביום זה, מרבים בהושענות ותחינות על המים ואף חובטים ערבות מפני שהערבות נזקקות מאוד למים, ובהן היובש ניכר מאוד. חכמים אף קבעו שיום הושענא רבה לא יחול לעולם בשבת כדי שיוכלו להרבות בתחינות ביום זה.
יום חיתום הדין
הזוהר (חלק א' כא) כתב כי יום הושענא רבה הוא לא רק יום הדין על המים, אלא היום החותם את הדין בראש השנה ויום הכיפורים. כמשל לעניין, הוא הביא שכשם שלאחר שנגזר הדין בבית הדין עדיין אין הדין קיים עד שהוא לא נכתב על שטר ונשלח לממונים על הוצאתו לפועל, כך בבית דין של מעלה כל עוד לא נגמר הדין לגמרי ניתן עדיין לפעול כדי לשנותו לטובה. ממילא במשל זה, יום הושענא רבה הוא היום שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין הנשלחות מבית הדין של מעלה וכל עוד לא נגמר יום הושענא רבה- הפתקאות עדיין לא נשלחו וניתן עדיין להיטיב את הדין ולחזור בתשובה. בנוסף לכך, גם לאחר סיום יום הושענא רבה ושליחת הפתקאות, עדיין אין רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן ניתן לבטל את הדין עד לסיום יום שמיני עצרת (זוהר חלק ב קמב).
מנהגי היום
מכיוון שהושענא רבה נתפס כיום חיתום הדין, נהוג להרבות בלימוד בליל הושענא רבה וכן להתפלל ביום הושענא רבה בניגון של ימים נוראים.
מנהגי היום
ביום זה, על פי תורת הקבלה, נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל שבועות. יש נוהגים לקרוא את כל ספר דברים.
ביום הושענא רבא מתפללים פסוקי דזמרא של שבת ויום טוב, אלא שמוסיפים את "מזמור לתודה", ולא אומרים נשמת כל חי.
בקהילות האשכנזים, יש נוהגים שהחזן לובש קיטל.
לאחר תפילת שחרית (עם יעלה ויבוא לסוכות) והלל אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה שבע פעמים. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג הנביאים וחובטים ערבה. לחביטת ערבה לוקחים חמש ערבות אגודות יחד. יש הנוהגים לקחת יותר (הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה נוהג לקחת ענף גדול של עץ ערבה). חובטים את הערבה חמש פעמים (ויש נוהגים יותר) ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
לאחר מכן מתפללים מוסף לסוכות.
קישורים חיצוניים
- דיני הושענא רבה הרב אליעזר מלמד
- הושענא רבה- יום דין או שמחה?! הרב יאיר וסרטיל