הינומה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הינומה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הינומה הנהוגה במגזר החרדי]] | [[תמונה:הינומה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הינומה אטומה הנהוגה במגזר החרדי]] | ||
[[הינומה]] היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה בו מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. מקור מנהג ההינומה הוא כבר מימי הגמרא וניתנו טעמים רבים ללבישתה בחתונה כגון צניעות, חלק מהחופה ומעשה הנישואין וכיסוי הפנים על מנת להראות שאין האישה מקפידה במה היא מתקדשת ומה שוויו. בעבר חלק מקהילות הספרדים לא נהגו לשים הינומה בעת החתונה, אם כי כיום גם ספרדים רבים נוהגים במנהג זה. | [[הינומה]] היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה בו מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. מקור מנהג ההינומה הוא כבר מימי הגמרא וניתנו טעמים רבים ללבישתה בחתונה כגון צניעות, חלק מהחופה ומעשה הנישואין וכיסוי הפנים על מנת להראות שאין האישה מקפידה במה היא מתקדשת ומה שוויו. בעבר חלק מקהילות הספרדים לא נהגו לשים הינומה בעת החתונה, אם כי כיום גם ספרדים רבים נוהגים במנהג זה. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
גרסה מ־22:24, 19 בנובמבר 2020
|
|
הינומה היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה בו מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. מקור מנהג ההינומה הוא כבר מימי הגמרא וניתנו טעמים רבים ללבישתה בחתונה כגון צניעות, חלק מהחופה ומעשה הנישואין וכיסוי הפנים על מנת להראות שאין האישה מקפידה במה היא מתקדשת ומה שוויו. בעבר חלק מקהילות הספרדים לא נהגו לשים הינומה בעת החתונה, אם כי כיום גם ספרדים רבים נוהגים במנהג זה.
מקור
כבר בתורה יש רמז למנהג ההינומה ולכיסוי הפנים בעת החתונה. כאשר רבקה פוגשת לראשונה את יצחק נאמר כי "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" ומסבירים זאת המפרשים שעשתה כן לשם צניעות (רלב"ג).
במשנה במסכת כתובות כתובות ב א מובא כי המנהג באותה התקופה היה שהכלה מכסה את ראשה בהינומה "אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים".
בגמרא כתובות יז ב הביאו שני פירושים למילה הינומה. יש שהסבירו שההינומה הייתה כעין חופה של הדס עגולה, ויש שאמורה שהיא הייתה צעיף שהשתרבב על עיניה (בדומה להינומה בימינו) ולכן אף נקראת הינומה משום שלפעמים הייתה מנמנמת הכלה בתוכו.
לבישת ההינומה בחתונה נפסקה גם להלכה בשו"ת הרשב"א [1] וכן בבית יוסף אבן העזר לא"נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קידושין" וכן מובא להלכה ברמ"א אבן העזר לא ב ובמהרי"ל הלכות נישואין[2].
טעם המנהג
תוספות יומא יג ב הסבירו שההינומא היא חלק משלב החופה שהוא החלק המסיים את מעשה הנישואין. לפי הסבר זה, נהגו בקהילות אשכנז שהחתן הולך ומכסה את פני הכלה ויש עדים שבאים לראות זאת. עוד טעם הובא בפוסקים למנהג ללבוש הינומא משום צניעות, כיוון שכלה בתולה נכנסת לחופה ללא כיסוי ראש נהגו להשים כיסוי זה משום שלאחר הנישואין הרי שהיא צריכה לכסות את שיער ראשה.
הרשב"א, וכן מובא גם ברמ"א, הביא גם טעם נוסף שעל ידי שמכסים את פניה בבד שמונע ממנה לראות כמו שצריך הרי שאין חוששים שמא היא מקפידה בכמה שווי היא מתקדשת ואז אין חשש לנישואין במידה ולאחר מכן מתברר ששווי הטבעת היה שונה מהמצופה. שו"ת "שארית יעקב" [3] מציע נימוקים נוספים: למנוע עין הרע, להראות שאסורה לאחרים ולמנוע חילול השם שעלול להיות בגלל שבחי שקר.
המנהג כיום הוא שהחתן בתחילת החתונה צועד לקראת הכלה, שיושבת לרוב על "כיסא הכלה", לוקח את ההינומה שנמצאת מאחורי ראשה ומעביר אותה אל עבר פניה. הכלה נשארת לרוב מכוסה בהינומה עד לסוף החופה.
הינומה למנהג עדות ספרד
על אף שההינומה מוזכרת כמנהג כבר בגמרא, היא מוזכרת להלכה רק בדברי הרמ"א ואילו המחבר בשולחן ערוך לא הזכיר מנהג זה. לשיטת חכמי ספרד החופהבבית לאחר שנגמרת החתונה, וכיוון שהחופה נעשית בבית מותר לכלה ללכת ללא כיסוי ראש אף לאחר הקדושין. בספרי המנהגים הביאו שיש חלק מקהילות בני ספרד שנהגו במנהג זה.
אמנם, גם הנוהגים מבני ספרד לשים הינומה אין צורך בכיסוי אטום, וכך פסק גם הרב עובדיה יוסף חלק ה סב שרק משעת הייחוד ואילך נחשבת כנשואה ממש ולכן בעת השבע ברכות אין היא חייבת לכסות את ראשה.
קישורים חיצוניים
- כלה המסרבת לשים הינומה בחתונה שו"ת במראה הבזק
- האם ספרדים צריכים לשים הינומה בחופה? הרב משה אבינר