גומלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
(הוספת הערות שוליים)
 
שורה 1: שורה 1:
חשש לקשר הדדי. חשש לאפשרות שירמה אדם לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו, וירמה לטובתו בהזדמנות אחרת.
חשש לקשר הדדי. חשש לאפשרות שירמה אדם לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו, וירמה לטובתו בהזדמנות אחרת.אין סומכים על עדותו של אדם המעיד לטובת חברו, כאשר קיים חשש שהוא מעיד עדות שקר לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו ויעיד עדות שקר לטובתו.לדוגמא: סוחרי תבואה שנכנסו לעיר למכור את תבואתם, ואחד מהם אמר: "תבואתי אינה מעושרת, ותבואתו של חברי מעושרת", לדעת חכמים, אין להאמין לדברי אותו סוחר, מחשש שמא אותם סוחרים גומלין הם זה לזה, שהאחד יעיד לטובת חברו במקום זה, כדי שחברו יעיד לטובתו במקום אחר<ref> ואף ר' יהודה שחולק וסובר כי מאמינים להם, אין זה משום שלדעתו אין חוששין לגומלין, אלא שבמקרה זה הקלו חכמים להאמינם מפני חייהם של בני העיר, שיהיו הסוחרים מספקים תבואה ופירות לעיר, שאם לא נאמין להם יפסיקו להביא, או משום שהקלו חכמים בדמאי, לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הם.</ref>.
 
 
 
אין סומכים על עדותו של אדם המעיד לטובת חברו, כאשר קיים חשש שהוא מעיד עדות שקר לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו ויעיד עדות שקר לטובתו.
 
 
 
לדוגמא: סוחרי תבואה שנכנסו לעיר למכור את תבואתם, ואחד מהם אמר: "תבואתי אינה מעושרת, ותבואתו של חברי מעושרת", לדעת חכמים, אין להאמין לדברי אותו סוחר, מחשש שמא אותם סוחרים גומלין הם זה לזה, שהאחד יעיד לטובת חברו במקום זה, כדי שחברו יעיד לטובתו במקום אחר.
 
 
 


==הערות שוליים==
<references />


[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־17:55, 16 בדצמבר 2008

חשש לקשר הדדי. חשש לאפשרות שירמה אדם לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו, וירמה לטובתו בהזדמנות אחרת.אין סומכים על עדותו של אדם המעיד לטובת חברו, כאשר קיים חשש שהוא מעיד עדות שקר לטובת חברו, כדי שיגמול לו חברו ויעיד עדות שקר לטובתו.לדוגמא: סוחרי תבואה שנכנסו לעיר למכור את תבואתם, ואחד מהם אמר: "תבואתי אינה מעושרת, ותבואתו של חברי מעושרת", לדעת חכמים, אין להאמין לדברי אותו סוחר, מחשש שמא אותם סוחרים גומלין הם זה לזה, שהאחד יעיד לטובת חברו במקום זה, כדי שחברו יעיד לטובתו במקום אחר[1].

הערות שוליים[עריכה]

  1. ואף ר' יהודה שחולק וסובר כי מאמינים להם, אין זה משום שלדעתו אין חוששין לגומלין, אלא שבמקרה זה הקלו חכמים להאמינם מפני חייהם של בני העיר, שיהיו הסוחרים מספקים תבואה ופירות לעיר, שאם לא נאמין להם יפסיקו להביא, או משום שהקלו חכמים בדמאי, לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הם.