פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים עדר א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעד|א}}


== סעיף א | דרך הבציעה ==
<blockquote>הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת.
</blockquote>
◄ '''כלבו והגהות מימוניות:''' יבצע מהעליון.
◄ '''בית יוסף:''' יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה).
<blockquote>☜ כך פוסק '''בשו&quot;ע. '''
'''רמ&quot;א:''' דווקא בליל שבת ויו&quot;ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה.
</blockquote>
'''א.''' גם נשים חייבות בלחם משנה '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ב.''' טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ג.''' אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב ויכול לקדש אפילו על כזית פת '''(חיי אדם)'''.
'''ד. הב&quot;ח''' תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. '''והט&quot;ז''' כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה '''(מג&quot;א)'''.
'''ה.''' לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות '''(סימן קסז, א בהג&quot;ה)'''. המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ו.''' גם ביו&quot;ט צריך לבצוע על שתי כיכרות '''(משנ&quot;ב).'''
'''ז.''' אם אין לו אלא פת עכו&quot;ם, יכול לבצוע עליה בשבת '''(פרי מגדים).'''
❖ '''כמה כיכרות בוצעים'''
<blockquote>הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך.
</blockquote>
נחלקו הראשונים מה פירוש 'אכולה שירותא':
◄ '''רש&quot;י, רמב&quot;ם וטור:''' היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע''' (בסעיף ב). וכך נהגו העולם '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
◄ '''רב האי גאון ורשב&quot;א:''' היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי).
<blockquote>☜ כך נהגו '''רש&quot;ל ושל&quot;ה''' וכך פסק '''הגר&quot;א.'''
</blockquote>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
== סעיף א | דרך הבציעה ==
<blockquote>הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת.
</blockquote>
'''''◄''''' כלבו והגהות מימוניות: יבצע מהעליון.
'''''◄''''' בית יוסף: יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה).
<blockquote>☜ כך פוסק בשו&quot;ע.
רמ&quot;א: דווקא בליל שבת ויו&quot;ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>גם נשים חייבות בלחם משנה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב, ויכול לקדש אפילו על כזית פת (חיי אדם).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''הב&quot;ח''' תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. '''והט&quot;ז''' כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה (מג&quot;א).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות (סימן קסז, א בהג&quot;ה). המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם ביו&quot;ט צריך לבצוע על שתי כיכרות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם אין לו אלא פת עכו&quot;ם, יכול לבצוע עליה בשבת (פרי מגדים).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''כמה כיכרות בוצעים'''
<blockquote>הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך.
</blockquote>
'''''◄''''' רש&quot;י, רמב&quot;ם וטור: היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע (בסעיף ב). וכך נהגו העולם (משנ&quot;ב).
</blockquote>
'''''◄''''' רב האי גאון ורשב&quot;א: היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי).
<blockquote>☜ כך נהגו רש&quot;ל ושל&quot;ה וכך פסק הגר&quot;א.
</blockquote>

גרסה מ־17:57, 22 בדצמבר 2020