פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמו|ג}}


== סעיף ג | השכרת בהמה ==
'''סמ"ק, סמ"ג, תרומה, מרדכי וטור:''' אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לגוי, אפילו ביום ראשון כי מצווה על שביתתה.
<blockquote>☜ וכך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
'''סמ&quot;ג, תרומה ומרדכי:''' אסור ליהודי להשכיר לגוי בהמה על מנת שתנוח בשבת.
<blockquote>☜ '''רמ&quot;א:''' מותר להשכיר לגוי על מנת שיחזיר אותה קודם השבת, אבל אסור להתנות שתנוח בשבת, כיוון שהגוי אינו נאמן.
⤶ משום שלא נתפס כגנב אם יעבוד בה בשבת, מה שאין כן אם התנה עימו שיחזיר לו לפני שבת, שהגוי פוחד לעבוד בה בשבת '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>גם אם הגוי שכר את הבהמה מישראל, עדיין אסור שתעבוד בשבת כיוון שספק אם שכירות קונה לגמרי, ולכן יש להחמיר גם אם הגוי השכיר ליהודי. אבל אם שכר מגוי והשכיר לגוי- מותר ממאי נפשך '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם קנה או מכר לגוי רק בכסף או רק במשיכה, יש ספק אם המכירה חלה ויש להחמיר לעניין שביתת הבהמה '''(תוספת השבת)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ '''אם מפקיר את הבהמה''' ===
<blockquote>הגמרא (יח:) מבררת לפי בית שמאי שסוברים שיש שביתת כלים, כיצד מותר להשתמש בגיגית שיש בה שכר, או בנר בשבת? ומיישבת שמותר אם מפקיר אותם.
</blockquote>
הראשונים דנו האם הפקרה תועיל גם לעניין שביתת בהמה:
◄ '''תוספות, רא&quot;ש, מרדכי, רבינו ירוחם, סמ&quot;ג וטור''': אין לסמוך על הפקר בשביל להשכיר לגוי סוס, כיוון שהגמרא התירה רק כי אי אפשר אחרת, ועוד שאין זה דבר מפורסם.
<blockquote>⤶ '''בית יוסף:''' הראשונים אסרו רק אם מפקיר בינו לבין עצמו, אבל בפני שלושה מותר (ואפשר שאפילו בפני אחד מותר).
☜ '''ב&quot;ח:''' מותר להשכיר על מנת להפקיר בפני שלושה. '''משנ&quot;ב:''' בשעת הדחק אפשר לסמוך על הב&quot;ח.
</blockquote>
◄ '''סמ&quot;ק:''' מותר בשלושה תנאים: '''1.''' בהבלעה. '''2.''' שיפקיר (אפילו בפני אחד '''(ב&quot;י)'''). '''3.''' שלא יעשה בערב שבת.
◄ '''אור זרוע (מובא בדרכי משה):''' אסור בהפקר, ואפילו בפני שלושה.
◄ '''רבינו שמשון:''' מותר להפקיר בהמתו אפילו בינו לבין עצמו.
◄ '''הגהות מרדכי ואגור:''' אם אמר לגוי: 'בהמתי קנויה לך' מותר<ref>ולמי שאוסר בהפקר בינו לבין עצמו מפני החשד בם בזה ודאי שאסור (בית יוסף).</ref>.
◄ '''רא&quot;ש וריב&quot;ש (כך משמע מדבריו):''' יעשה את ההפקר לפחות בפני אחד אם השאיל לגוי את הבהמה ולא החזיר לו לפני שבת<ref>כל זה בדיעבד, אבל לכתחילה לא. ואין הכרע אם הרא&quot;ש יתיר בפני שלושה כמו שכתב הבית יוסף בדעת שאר הראשונים.</ref>.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' אסור להפקיר בשביל להשכיר. אבל אם השכיר והגוי לא מחזיר יפקיר בינו לבין עצמו או יאמר 'בהמתי קנויה לגוי' כדי להנצל מאיסור תורה.
⤶ אסור גם למכור רק ליום השבת מפני החשד '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מהתורה מספיק שיפקיר בינו לבין עצמו ומדרבנן צריך בפני שלושה. אלא שכיוון שיש ראשונים שסוברים שצריך להפקיר בפני שלושה מדין תורה, יזהר להפקיר בפני שלושה או לפחות בפני אחד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אפשר לומר 'בהמתי קנויה לגוי' רק בפני הגוי שאז הוא קונה על ידי חצרו באמירה הזו. וצריך שתהיה גם פסיקת דמים '''(מג&quot;א ואחרונים)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ דרך ההפקר ===
'''רבינו פרץ וטור:''' יפקיר רק לאותה שבת כדי שלא יבואו אחרים ויזכו בה. '''טור:''' אפילו בסתם, ודאי שכוונתו לכך.
<blockquote>☜ '''רמ&quot;א:''' יכול להפקיר בפני שלושה וההפקר חל רק על שבת עצמה.
⤶ נחלקו האחרונים בהגדרת ההפקר בשבת עצמה:
◄ '''מג&quot;א:''' אפילו בשבת עצמה אין זה הפקר גמור.
◄ '''שאר האחרונים (על פי שער הציון):''' בשבת עצמה הבהמה מופקרת לחלוטין.
</blockquote>
=== ❖ שביתת בהמה ביו&quot;ט ===
☜ '''רמ&quot;א''': אין שביתת בהמתו ביו&quot;ט. (מכל מקום ישכיר רק בהבלעה '''(משנ&quot;ב)''').
⤶ '''מהרש&quot;ל, גר&quot;א ומג&quot;א''': גם ביו&quot;ט יש שביתת בהמתו.
<blockquote>☜ '''משנ&quot;ב''' מכריע לחומרא.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'''רעק&quot;א:''' אם נתן קצב עם הגוי דמים ונתן את הבהמה להתנסות בה- כל עוד היא אצל הגוי אין היהודי מצווה על שביתת בהמתו. תוספות ירושלים הקשה על זה מירושלמי מפורש '''(ביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בבהמה דקה לא מצוי שעושים בה מלאכה ואין בה איסור '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אדם מצווה גם על שביתת חיות ועופות שלו, אפילו אלה שבים '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ג | השכרת בהמה ==
סמ&quot;ק, סמ&quot;ג, תרומה, מרדכי וטור: אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לגוי, אפילו ביום ראשון כי מצווה על שביתתה.
<blockquote>☜ וכך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
סמ&quot;ג, תרומה ומרדכי: אסור ליהודי להשכיר לגוי בהמה על מנת שתנוח בשבת.
<blockquote>☜ רמ&quot;א: מותר להשכיר לגוי על מנת שיחזיר אותה קודם השבת, אבל אסור להתנות שתנוח בשבת, כיוון שהגוי אינו נאמן.
⤶ משום שלא נתפס כגנב אם יעבוד בה בשבת, מה שאין כן אם התנה עימו שיחזיר לו לפני שבת, שהגוי פוחד לעבוד בה בשבת (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אף אם הגוי שכר את הבהמה מישראל, עדיין אסור שתעבוד בשבת כיוון שספק אם שכירות קונה לגמרי, ולכן יש להחמיר גם אם הגוי השכיר ליהודי. אבל אם שכר מגוי והשכיר לגוי - מותר ממאי נפשך (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם קנה או מכר לגוי רק בכסף או רק במשיכה, יש ספק אם המכירה חלה ויש להחמיר לעניין שביתת הבהמה (תוספת השבת).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ '''אם מפקיר את הבהמה''' ===
<blockquote>הגמרא (יח:) מקשה לפי בית שמאי הסוברים שיש איסור שביתת כלים, כיצד מותר להשתמש בגיגית שיש בה שכר, או להדליק נר בשבת, ומיישבת שמותר אם מפקיר אותם.
</blockquote>
הראשונים נחלקו האם הפקרה תועיל גם לעניין שביתת בהמה:
'''''◄''''' תוספות, רא&quot;ש, מרדכי, רבינו ירוחם, סמ&quot;ג וטור: אין לסמוך על הפקר עבור השכרת סוס לגוי, כיוון שהגמרא התירה רק כי אי אפשר אחרת, (ועוד שבגמרא אין פירסום לדבר).
<blockquote>⤶ בית יוסף: הראשונים אסרו רק אם מפקיר בינו לבין עצמו, אבל בפני שלושה מותר (ואפשר שאפילו בפני אחד מותר).
☜ ב&quot;ח: מותר להשכיר על מנת להפקיר בפני שלושה.
⤶ משנ&quot;ב: בשעת הדחק ניתן לסמוך על הב&quot;ח.
</blockquote>
'''''◄''''' סמ&quot;ק: מותר בשלושה תנאים: '''1.''' בהבלעה. '''2.''' שיפקיר (אפילו בפני אחד (ב&quot;י)). '''3.''' שלא ישכיר בערב שבת (לפי הדיעה האוסרת להשכיר כלים בערב שבת).
'''''◄''''' אור זרוע (מובא בדרכי משה): אסור בהפקר, ואפילו בפני שלושה.
'''''◄''''' רבינו שמשון: מותר להפקיר בהמתו אפילו בינו לבין עצמו.
'''''◄''''' הגהות מרדכי ואגור: אם אמר לגוי: 'בהמתי קנויה לך' מותר<ref>ולמי שאוסר בהפקר בינו לבין עצמו מפני החשד, בזה ודאי שאסור '''(בית יוסף).'''</ref>.
'''''◄''''' רא&quot;ש וריב&quot;ש (כך משמע מדבריו): יעשה את ההפקר לפחות בפני אחד אם השאיל לגוי את הבהמה ולא החזיר לו לפני שבת<ref>כל זה בדיעבד, אבל לכתחילה לא. ואין הכרע אם הרא&quot;ש יתיר בפני שלושה כמו שכתב הבית יוסף בדעת שאר הראשונים.</ref>.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: אסור להפקיר בשביל להשכיר. אבל אם השכיר והגוי לא מחזיר יפקיר בינו לבין עצמו או יאמר 'בהמתי קנויה לגוי' כדי להנצל מאיסור תורה.
⤶ אסור גם למכור רק ליום השבת מפני החשד (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מהתורה מספיק שיפקיר בינו לבין עצמו ומדרבנן צריך בפני שלושה. אלא שכיוון שיש ראשונים שסוברים שצריך להפקיר בפני שלושה מדין תורה, יזהר להפקיר בפני שלושה או לפחות בפני אחד (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ניתן לומר 'בהמתי קנויה לגוי' רק בפני הגוי שאז הוא קונה על ידי חצרו באמירה הזו. וצריך שתהיה גם פסיקת דמים (מג&quot;א ואחרונים).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>רעק&quot;א: אם נתן בהמתו לגוי להתנסות וקצב דמים - כל עוד היא אצל הגוי אין היהודי מצווה על שביתת בהמתו. אך בספר '''תוספות ירושלים''' הקשה על זה מירושלמי מפורש (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בבהמה דקה לא מצוי שעושים בה מלאכה ואין בה איסור (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אדם מצווה גם על שביתת חיות ועופות שלו, אפילו אלה שבים (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ דרך ההפקר ===
רבינו פרץ וטור: יפקיר רק לאותה שבת כדי שלא יבואו אחרים ויזכו בה. טור: אפילו בסתם, ודאי שכוונתו לכך.
<blockquote>☜ רמ&quot;א: יכול להפקיר בפני שלושה וההפקר חל רק על שבת עצמה.
⤶ נחלקו האחרונים בהגדרת ההפקר בשבת עצמה:
'''''◄''''' מג&quot;א: אפילו בשבת עצמה אין זה הפקר גמור.
'''''◄''''' שאר האחרונים (על פי שער הציון): בשבת עצמה הבהמה מופקרת לחלוטין.
</blockquote>
=== ❖ שביתת בהמה ביו&quot;ט ===
☜ רמ&quot;א: אין שביתת בהמתו ביו&quot;ט. (מכל מקום ישכיר רק בהבלעה (משנ&quot;ב)).
⤶ מהרש&quot;ל, גר&quot;א ומג&quot;א: גם ביו&quot;ט יש שביתת בהמתו.
<blockquote>☜ משנ&quot;ב מכריע לחומרא.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:03, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רמו_ג&oldid=147272"