פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנ א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנ|א}}


== סעיף א | להשכים ביום שישי ==
רב חסדא דורש (קיז:) מהפסוק &quot;והיה ביום השישי והכינו&quot; שצריך להקדים ביום שישי להכנות שבת, שאין &quot;והיה&quot; אלא לאלתר. כמו כן דורש מדרש תנחומא<ref>הביא דבריו שיבולי הלקט (סימן נה).</ref> דרשה מעין זו.
הגמרא (קיט.) מתארת באריכות שהאמוראים היו משתדלים להשתתף בהכנות שונות לכבוד שבת.
'''שבלי הלקט וטור'''<ref>הרמב&quot;ם השמיט דין זה, ואפשר שכיוון שהגמרא בבבא קמא (לב.) אומרת שמי שרץ בביה&quot;ש והזיק פטור, משמע שרק אז יש חיוב בזה ולא לפני כן כדברי רב חסדא (ביה&quot;ל).</ref>''':''' מצווה להשכים ביום שישי ולהוציא הוצאות לכבוד שבת, (כי כתוב &quot;והכינו&quot; ומשמע לאלתר). בבין השמשות יוסיף עוד.
'''טור:''' גם אם יש לו כמה עבדים ישתתף בעצמו בהכנות.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' ישכים בבוקר להכין צרכי שבת, וגם אם יש לו כמה עבדים ישתתף גם בהכנות.
⤶ ברמב&quot;ם הלשון היא 'חייב להשתתף', והכוונה על אחת מההכנות '''(ביה&quot;ל)'''.
</blockquote>
'''כלבו ורמ&quot;א:''' נהגו להשחיז את הסכין בערב שבת.
<blockquote>⤶ ומונע שיבואו להתקוטט אם ימצא אותו קהה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>יתפלל ואז יילך לקנות צרכי שבת, ולא יבטל לימודו אחר התפילה. ואם מוכרים רק אז צרכי השבת, יילך לקנות וילמד אחרי הקנייה. אם מוכרים לפני התפילה יילך לקנות לפני התפילה שאלו חפצי שמים, ויקרא ק&quot;ש לפני כן<ref><p>הפרי מגדים למד ממדרש תנחומא (על פי ביאורו של רש&quot;י) שצריך להתכונן לשבת מיד, 'והיה ביום השישי' אין והיה אלא מיד. לפי זה כתב שאפילו לפני קריאת שמע ותפילה יילך להכנות שבת. הביה&quot;ל חלק עליו והוכיח גם מספר סדר היום שכתב שקודם יקרא ק&quot;ש ויתפלל אלא אם כן לא ימצא אח&quot;כ, וגם אז יקרא ק&quot;ש קודם הקנייה. (ודחה הביה&quot;ל את הראיה מדברי המדרש שהרי המדרש מדבר עוד במרה שלא הייתה להם מצוות קריאת שמע שהיא תדירה יותר. ומה עוד שאיך ייתכן שמצוות ההכנה (שכלל לא ברור שהיא מהתורה, שכן אפילו עונג שבת הוא מדרבי קבלה) תקדם למצוות קריאת שמע?) לכן לדינא המשנ&quot;ב כתב דווקא לאחר תפילה וקריאת שמע, אלא שכתב בביה&quot;ל שעדיף שיתפלל ביחיד בשביל קניית צרכי שבת והבאנו דבריו בהמשך.</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יש עניין לקנות דווקא ביום שישי שאז ניכרת ההכנה לשבת. אבל דבר שדורש הרבה זמן יקנה ביום חמישי, וכן אם הימים קצרים '''(אחרונים ומשנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טוב שיאמר על כל דבר שקונה לכבוד שבת '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מצווה שיוסיף בבין השמשות עוד בהכנות '''(שם)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מצווה לטעום מכל תבשיל '''(שלחן שלמה)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יהרהר בתשובה ביום שישי '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ינקה את הבית מבעוד יום, וידמה שאם היה בא אליו מלך בשר ודם כך היה עושה, אז כ&quot;ש לשבת '''(אליה רבה וחיי אדם)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>עדיף להתפלל ביחיד אם לא ימצא אחר כך דברים לקנות לשבת, אבל יקרא קריאת שמע קודם '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
❖ '''ממתי מתכוננים לשבת'''
<blockquote>שמאי והלל חולקים (ביצה טז.) ממתי יש להתכונן לשבת. לדעת שמאי: מיום ראשון. לדעת הלל: היה קונה בהמה נאה שהיה מוצא.
</blockquote>
◄ '''אור זרוע ודרכי משה:''' גם הלל מודה שעדיף לעשות כדברי שמאי.
<blockquote>☜ כך הכריעו האחרונים '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
◄ '''רמב&quot;ן:''' הלכה כהלל.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | להשכים ביום שישי ==
<blockquote>רב חסדא דורש (קיז:) מהפסוק &quot;והיה ביום השישי והכינו&quot; שצריך להקדים ביום שישי להכנות שבת, שאין &quot;והיה&quot; אלא לאלתר. כמו כן דורש מדרש תנחומא<ref>הביא דבריו '''שיבולי הלקט''' (סימן נה).</ref> דרשה מעין זו.
הגמרא (קיט.) מתארת באריכות שהאמוראים היו משתדלים להשתתף בהכנות שונות לכבוד שבת.
</blockquote>
שבלי הלקט וטור<ref>הרמב&quot;ם השמיט דין זה, ואפשר שכיוון שהגמרא בבבא קמא (לב.) אומרת שמי שרץ בביה&quot;ש והזיק פטור, משמע שרק אז יש חיוב בזה ולא לפני כן כדברי רב חסדא '''(ביה&quot;ל)'''.</ref>: מצווה להשכים ביום שישי ולהוציא הוצאות לכבוד שבת, (כי כתוב &quot;והכינו&quot; ומשמע לאלתר). בבין השמשות יוסיף עוד.
טור: גם אם יש לו כמה עבדים ישתתף בעצמו בהכנות.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: ישכים בבוקר להכין צרכי שבת, וגם אם יש לו כמה עבדים ישתתף גם בהכנות.
⤶ '''ברמב&quot;ם''' הלשון: 'חייב להשתתף', והכוונה על אחת מההכנות (ביה&quot;ל).
</blockquote>
כלבו ורמ&quot;א: נהגו להשחיז את הסכין בערב שבת.
<blockquote>⤶ ומונע שיבואו להתקוטט אם ימצא אותו קהה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>יתפלל ואז יילך לקנות צרכי שבת, ולא יבטל לימודו אחר התפילה. ואם מוכרים רק אז צרכי השבת, יילך לקנות וילמד אחרי הקנייה. אם מוכרים לפני התפילה יילך לקנות לפני התפילה שאלו חפצי שמים, ויקרא ק&quot;ש לפני כן<ref><p>'''הפרי מגדים''' למד ממדרש תנחומא (על פי ביאורו של רש&quot;י) שצריך להתכונן לשבת מיד, 'והיה ביום השישי' אין והיה אלא מיד. לפי זה כתב שאפילו לפני קריאת שמע ותפילה יילך להכנות שבת. '''הביה&quot;ל''' חלק והוכיח גם מספר '''סדר היום''' שכתב שקודם יקרא ק&quot;ש ויתפלל אלא אם כן לא ימצא אח&quot;כ, וגם אז יקרא ק&quot;ש קודם הקנייה. (ודחה הביה&quot;ל את הראיה מדברי המדרש שהרי המדרש מדבר עוד במרה שלא הייתה להם מצוות קריאת שמע שהיא תדירה יותר. ומה עוד שאיך ייתכן שמצוות ההכנה (שכלל לא ברור שהיא מהתורה, שכן אפילו עונג שבת הוא מדרבי קבלה) תקדם למצוות קריאת שמע) לכן לדינא המשנ&quot;ב כתב דווקא לאחר תפילה וקריאת שמע, אלא שכתב בביה&quot;ל שעדיף שיתפלל ביחיד בשביל קניית צרכי שבת והבאנו דבריו בהמשך.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יש עניין לקנות דווקא ביום שישי שאז ניכרת ההכנה לשבת. אבל דבר הדורש הכנה זמן רב, יקנה ביום חמישי, וכן אם הימים קצרים (אחרונים ומשנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טוב שיאמר על כל דבר שקונה לכבוד שבת, ומצווה שיוסיף בבין השמשות עוד בהכנות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מצווה לטעום מכל תבשיל (שלחן שלמה).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יהרהר בתשובה ביום שישי (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ינקה את הבית מבעוד יום, וידמה שאם היה בא אליו מלך בשר ודם כך היה עושה, כל שכן לשבת (אליה רבה וחיי אדם).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>עדיף להתפלל ביחיד אם לא ימצא אחר כך דברים לקנות לשבת, אבל יקרא קריאת שמע קודם (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''ממתי מתכוננים לשבת'''
<blockquote>שמאי והלל חולקים (ביצה טז.) ממתי יש להתכונן לשבת. לדעת שמאי: מיום ראשון. לדעת הלל: היה קונה בהמה נאה שהיה מוצא.
</blockquote>
'''''◄''''' אור זרוע ודרכי משה: גם הלל מודה שעדיף לעשות כדברי שמאי.
<blockquote>☜ כך הכריעו האחרונים (משנ&quot;ב).
</blockquote>
'''''◄''''' רמב&quot;ן: הלכה כהלל.
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:05, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רנ_א&oldid=147291"