פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפד ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפד|ד}}


== סעיף ד | מפטיר קטן או כהן ==
☜ '''שו"ע וטור (ע"פ המשנה במגילה כד.):''' קטן יכול להיות מפטיר.
'''רמ"א:''' אסור לקרוא לכתחילה למי שלא יודע להפטיר. ואם קראו והתברר שאינו יודע לקרוא, אחר יברך יקרא.
<blockquote>⤶ אם הנביא כתוב על קלף כספר תורה, אפשר לכתחילה שאחר יקרא כמו בקריאת התורה בעצמה<ref><sup>*</sup> ואם הנביא כתוב בדפוס, כתב בשו&quot;ת מנחת יצחק (ט, כב) שמוכח מדברי הרמ&quot;א והמשנ&quot;ב שאין לקרוא כך לכתחילה אלא שאינו יודע מדוע.</ref><sup>*</sup> '''(חיי אדם)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם אפשר להקריא למפטיר מילה במילה את ההפטרה, עדיף שהוא יקרא את ההפטרה מאשר שאחר יקרא אותה '''(פרי מגדים).'''</p></blockquote></li></ol>
❖ '''מפטיר כהן'''
◄ '''מהרי&quot;ל:''' אם אין מי שיודע להפטיר לא יקראו לכהן להפטיר משום פגם הכהן הראשון ומשום פגמו הוא, שיאמרו שבן גרושה הוא.
◄ '''בית יוסף:''' בימינו שאומרים 'אף על פי שהוא כהן' אין לחשוש, ואפשר לקרוא לו.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע (סימן קלה, י):''' מותר לקרוא לכהן בתוך מניין שבעה (וכ&quot;ש למפטיר). '''רמ&quot;א:''' נהגו שלא לקרוא בתוך מניין שבעה, אלא רק אחרי מניין שבעה.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | מפטיר קטן או כהן ==
☜ שו&quot;ע וטור (ע&quot;פ המשנה במגילה כד.): קטן יכול להפטיר.
רמ&quot;א: אסור לקרוא לכתחילה למי שאינו יודע להפטיר. ואם קראו והתברר שאינו יודע לקרוא, אחר יברך יקרא.
<blockquote>⤶ אם הנביא כתוב על קלף כספר תורה, אפשר לכתחילה שאחר יקרא כמו בקריאת התורה בעצמה<ref><sup>*</sup> ואם הנביא כתוב בדפוס, כתב '''בשו&quot;ת מנחת יצחק''' (ט, כב) שמוכח מדברי הרמ&quot;א והמשנ&quot;ב שאין לקרוא כך לכתחילה אלא שאינו יודע מדוע. (ולע&quot;ד אפשר שקבעו שאחד יקרא לכולם כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע, אך בספר מודפס שניתן לכתוב עליו טעמים אין סברא זו..</ref><sup>*</sup> (חיי אדם).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם אפשר להקריא למפטיר מילה במילה את ההפטרה, עדיף שהוא יקרא את ההפטרה מאשר שאחר יקרא אותה (פרי מגדים).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''מפטיר כהן'''
'''''◄''''' מהרי&quot;ל: אם אין מי שיודע להפטיר לא יקראו לכהן להפטיר משום פגם הכהן הראשון ומשום פגמו הוא, שיאמרו שבן גרושה הוא.
'''''◄''''' בית יוסף: בימינו שאומרים 'אף על פי שהוא כהן' אין לחשוש, ואפשר לקרוא לו.
<blockquote>☜ שו&quot;ע (סימן קלה, י): מותר לקרוא לכהן בתוך מניין שבעה (וכ&quot;ש למפטיר). רמ&quot;א: נהגו שלא לקרוא בתוך מניין שבעה, אלא רק לאחר מניין שבעה.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:20, 22 בדצמבר 2020