פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפז א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפז|א}}


== סעיף א | דרך ניחום אבלים וביקור חולים ==
<blockquote>נחלקו בית שמאי ובית הלל (יב.) האם מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ב&quot;ש אוסרים וב&quot;ה מתירים.
'''טור''' ☜ '''ושו&quot;ע:''' מותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת.
הגמרא בהמשך מביאה מחלוקת תנאים כיצד מנחמים בשבת:
ת&quot;ק: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. רבי מאיר: יכולה היא שתרחם. רבי יהודה: המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל. רבי יוסי: המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושִבתו בשלום.
</blockquote>
◄ '''רמב&quot;ם וטור:''' הלכה כת&quot;ק. (הטור הבין ששבנא לא חולק על ת&quot;ק אלא מבאר את דעתו ולכן העתיק גם את דבריו).
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע (כטור):''' שבת היא מלזעוק... ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים וכו'.
'''רמ&quot;א (כרמב&quot;ם):''' נהגו שאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו'.
</blockquote>
◄ '''רמב&quot;ן:''' הלכה כרבי יוסי.
<ol>
<li><blockquote><p>הגמרא אומרת (יב:) שבקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ולכן לא יפה אלו שהולכים רק בשבת ולא בימי החול '''(משנ&quot;ב)'''. אבל אם היה טרוד בימות החול, או שהלך לבקר גם בחול, או שמכוון לחזק את ליבו או לכוונו איך להתמודד עם מחלתו, ודאי שלא ימנע מללכת בשבת, ולא מיעטו הפוסקים אלא כשלא הולך בחול על מנת שילך בשבת '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''בניחום אבלים אומר:''' שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא '''(ט&quot;ז ואחרונים)'''. ויש אומרים שאפשר לומר המקום ינחמך '''(מג&quot;א בשם הדרישה)'''.</p></blockquote></li></ol>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | דרך ניחום אבלים וביקור חולים ==
<blockquote>נחלקו בית שמאי ובית הלל (יב.) האם מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ב&quot;ש אוסרים וב&quot;ה מתירים.
</blockquote>
טור ☜ ושו&quot;ע: מותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת.
<blockquote>הגמרא בהמשך מביאה מחלוקת תנאים כיצד מנחמים בשבת:
ת&quot;ק: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. רבי מאיר: יכולה היא שתרחם. רבי יהודה: המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל. רבי יוסי: המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושִבתו בשלום.
</blockquote>
'''''◄''''' רמב&quot;ם וטור: הלכה כת&quot;ק. (הטור הבין ששבנא אינו חולק על ת&quot;ק אלא מבאר את דעתו ולכן העתיק גם את דבריו).
<blockquote>☜ שו&quot;ע (כטור): שבת היא מלזעוק... ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים וכו'.
רמ&quot;א (כרמב&quot;ם): נהגו שאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו'.
</blockquote>
'''''◄''''' רמב&quot;ן: הלכה כרבי יוסי.
<ol>
<li><blockquote><p>הגמרא אומרת (יב:) שבקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ולכן לא יפה אלו שהולכים רק בשבת ולא בימי החול (משנ&quot;ב). אבל אם היה טרוד בימות החול, או שהלך לבקר גם בחול, או שמכוון לחזק את ליבו או לכוונו איך להתמודד עם מחלתו, ודאי שלא ימנע מללכת בשבת, ולא מיעטו הפוסקים אלא כשלא הולך בחול על מנת שילך בשבת (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בניחום אבלים אומר: שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא (ט&quot;ז ואחרונים). ויש אומרים שאפשר לומר המקום ינחמך (מג&quot;א בשם הדרישה).</p></blockquote></li></ol>

גרסה מ־18:22, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רפז_א&oldid=147485"