פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה יב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:58, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

סעיף יב | דין השמש

הגמרא (יב:) מעלה סתירה בין ברייתות: ברייתא אחת אומרת שמותר לשמש לבדוק כוסות וקערות לאור הנר, וברייתא אחרת אומר שאסור. מתרצת הגמרא: הא בשמש קבוע, הא בשמש שאינו קבוע^[1].

הגמרא מעלה תירוץ והסתפקות נוספים, ונחלקו הראשונים בגירסת הגמרא:

◄ לגירסת רש"י: הא והא בשמש קבוע אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר, והגמרא מסתפקת בשמש שאינו קבוע בנר של שמן, האם מורים כך או לא, לרב הונא מורים כך להלכה ולרבי ירמיה בר אבא לא מורים כך.

◄ לגירסת הרי"ף ותוספות: הא והא בשמש שאינו קבוע אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר. והגמרא מסתפקת בשמש קבוע בנר שמן לרב הונא הלכה ומורים כך, ולרבי ירמיה לא מורים כך.

עולה שלדעת רש"י דין שמש קבוע הוא חמור, כי אימת רבו עליו ויבוא להטות. לכן אסור הוא בנר שמן ומותר בנר נפט. ושמש שאינו קבוע קל ומותר גם בנר שמן, אלא שהגמרא מסתפקת אם מורים כך או לא.

עולה שלדעת הרי"ף שמש שאינו קבוע חמור יותר ואסור בשמן ומותר בנפט, ושמש קבוע מותר גם בשמן אלא שהסתפקה הגמרא אם מורים כך להלכה.

☜ רמ"א: מותר לשמש שאינו קבוע לבדוק כוסות לאור נר של נפט.
⤶ אבל בנר של שמן אסור, ובשעת צורך אפשר לסמוך על דעה זו (משנ"ב^[2]).

◄ לגירסת הרמב"ם (ע"פ הב"י): הא והא בשמש קבוע אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר. והגמרא מסתפקת בשמש קבוע להלכה האם רק נר נפט הותר, או שלהלכה מותר גם נר שמן^[3]. לרב הונא הלכה ומורים כך, ולרבי ירמיה לא מורים כך.

עולה שלדעת הרמב"ם שמש שאינו קבוע אסור בכלום ושמש קבוע מותר בנר של נפט, ובנר שמן אין מורים לו היתר לבדוק שמא יסתפק ממנו.

רי"ף, רא"ש, רמב"ם: הלכה כרבי ירמיה שהלכה ואין מורים כן (כל אחד לפי גירסתו).

☜ שו"ע (כרמב"ם): שמש שאינו קבוע אסור בכלום, ושמש קבוע מותר בנפט, ובשמן אין מורים לו היתר שמא יבוא להטות.
רמ"א בשם הרוקח: נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני נר שבת כיוון שזה ביזוי מצווה.

הסברא להקל בשמש קבוע היא שהוא יודע להבחין איזה כוסות צריך ואיזה לא, ואינו צריך עיון רב כמו שמש שאינו קבוע. והר"ן כתב שהבדיקה נועדה לצורך נקיות, ושמש קבוע יודע איזה כלים נקיים כבר ואיזה לא (משנ"ב).
התירו לשמש קבוע לבדוק כוסות בנר נפט למרות שאסרו לעיין בין בגדיו לבגדי אשתו, משום נקיות (ראשונים).
מותר לבדוק לאור הנר אם הכוס מלוכלכת או אם המאכל עם פסולת כיוון שעושה כן לנקיות (ולתירוץ אחר בירושלמי: כי עושה כן לשעה, אבל בזה לא קיי"ל הכי). לראשונים ומג"א מותר רק אם לא צריך עיון רב, ולגר"ז מותר אפילו כשצריך עיון רב (ביה"ל).
שמש קבוע (שהותר בנפט, ובשמן זית לא מורים לו להתר) בשאר השמנים:

◄ לדעת שולחן עצי שיטים: מותר גם בהם.
◄ לדעת הביה"ל: דינם כשמן זית.

הערות שוליים

↑ נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמש קבוע לאינו קבוע: לרא"ש: שמש שאינו קבוע רוצה למצוא חן כדי שישכירו אותו ולכן משתדל יותר לעיין. לרמב"ם, ר"ן וטור: שמש שאינו קבוע אינו בקי ויש חשש שיטה. לרש"י: שמש שאינו קבוע אין בו אימת רבו ולא יבוא להטות. (לדעתו שמש שאינו קבוע קל יותר). כמו כן, נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמן לנפט: לרש"י: בשמן יש חשש שיטה ובנפט כיוון שמסריח אין חשש. לרי"ף: בשמן יש חשש שיטה כי אורו מועט (ב"י) ובנפט כיוון שמאיר ומסריח אין חשש שיטה או יסתפק. לרמב"ם: בשמן יש חשש שיסתפק (אבל אין חשש הטיה) ובנפט אורו מאיר ואין חשש שיטה או יסתפק (כי מסריח. ב"י).
↑ וכן פסק כף החיים (לג).
↑ כלומר כלישנא הראשונה (שהוזכרה בתחילת הסוגיא) שהתירה לשמש קבוע בסתמא גם בשמן. או כלישנא בתרא שאסרה בשמן אפילו לקבוע והתירה רק בנפט.

[1] נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמש קבוע לאינו קבוע: לרא"ש: שמש שאינו קבוע רוצה למצוא חן כדי שישכירו אותו ולכן משתדל יותר לעיין. לרמב"ם, ר"ן וטור: שמש שאינו קבוע אינו בקי ויש חשש שיטה. לרש"י: שמש שאינו קבוע אין בו אימת רבו ולא יבוא להטות. (לדעתו שמש שאינו קבוע קל יותר). כמו כן, נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמן לנפט: לרש"י: בשמן יש חשש שיטה ובנפט כיוון שמסריח אין חשש. לרי"ף: בשמן יש חשש שיטה כי אורו מועט (ב"י) ובנפט כיוון שמאיר ומסריח אין חשש שיטה או יסתפק. לרמב"ם: בשמן יש חשש שיסתפק (אבל אין חשש הטיה) ובנפט אורו מאיר ואין חשש שיטה או יסתפק (כי מסריח. ב"י).

[2] וכן פסק כף החיים (לג).

[3] כלומר כלישנא הראשונה (שהוזכרה בתחילת הסוגיא) שהתירה לשמש קבוע בסתמא גם בשמן. או כלישנא בתרא שאסרה בשמן אפילו לקבוע והתירה רק בנפט.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערה |שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערה|}}
+== סעיף יב | דין השמש ==
+<blockquote>הגמרא (יב:) מעלה סתירה בין ברייתות: ברייתא אחת אומרת שמותר לשמש לבדוק כוסות וקערות לאור הנר, וברייתא אחרת אומר שאסור. מתרצת הגמרא: הא בשמש קבוע, הא בשמש שאינו קבוע<ref>נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמש קבוע לאינו קבוע: '''לרא&quot;ש''': שמש שאינו קבוע רוצה למצוא חן כדי שישכירו אותו ולכן משתדל יותר לעיין. '''לרמב&quot;ם, ר&quot;ן וטור''': שמש שאינו קבוע אינו בקי ויש חשש שיטה. '''לרש&quot;י''': שמש שאינו קבוע אין בו אימת רבו ולא יבוא להטות. (לדעתו שמש שאינו קבוע קל יותר).
+כמו כן, נחלקו הראשונים בטעם החילוק בין שמן לנפט: '''לרש&quot;י''': בשמן יש חשש שיטה ובנפט כיוון שמסריח אין חשש. '''לרי&quot;ף''': בשמן יש חשש שיטה כי אורו מועט (ב&quot;י) ובנפט כיוון שמאיר ומסריח אין חשש שיטה או יסתפק. '''לרמב&quot;ם''': בשמן יש חשש שיסתפק (אבל אין חשש הטיה) ובנפט אורו מאיר ואין חשש שיטה או יסתפק (כי מסריח. '''ב&quot;י''').</ref>.
+</blockquote>
+הגמרא מעלה תירוץ והסתפקות נוספים, ונחלקו הראשונים בגירסת הגמרא:
+'''''◄''''' לגירסת רש&quot;י: הא והא '''בשמש קבוע''' אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר, והגמרא מסתפקת '''בשמש שאינו קבוע''' בנר של שמן, האם מורים כך או לא, לרב הונא מורים כך להלכה ולרבי ירמיה בר אבא לא מורים כך.
+'''''◄''''' לגירסת הרי&quot;ף ותוספות: הא והא '''בשמש שאינו קבוע''' אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר. והגמרא מסתפקת '''בשמש קבוע''' בנר שמן לרב הונא הלכה ומורים כך, ולרבי ירמיה לא מורים כך.
+עולה שלדעת רש&quot;י דין שמש קבוע הוא חמור, כי אימת רבו עליו ויבוא להטות. לכן אסור הוא בנר שמן ומותר בנר נפט. ושמש שאינו קבוע קל ומותר גם בנר שמן, אלא שהגמרא מסתפקת אם מורים כך או לא.
+עולה שלדעת הרי&quot;ף שמש שאינו קבוע חמור יותר ואסור בשמן ומותר בנפט, ושמש קבוע מותר גם בשמן אלא שהסתפקה הגמרא אם מורים כך להלכה.
+<blockquote>☜ רמ&quot;א: מותר לשמש שאינו קבוע לבדוק כוסות לאור נר של נפט.
+⤶ אבל בנר של שמן אסור, ובשעת צורך אפשר לסמוך על דעה זו (משנ&quot;ב<ref>וכן פסק '''כף החיים''' (לג).</ref>).
+</blockquote>
+'''''◄''''' לגירסת הרמב&quot;ם (ע&quot;פ הב&quot;י): הא והא '''בשמש קבוע''' אלא שבנר שמן אסור ובנר נפט מותר. והגמרא מסתפקת '''בשמש קבוע''' להלכה האם רק נר נפט הותר, או שלהלכה מותר גם נר שמן<ref>כלומר כלישנא הראשונה (שהוזכרה בתחילת הסוגיא) שהתירה לשמש קבוע בסתמא גם בשמן. או כלישנא בתרא שאסרה בשמן אפילו לקבוע והתירה רק בנפט.</ref>. לרב הונא הלכה ומורים כך, ולרבי ירמיה לא מורים כך.
+עולה שלדעת הרמב&quot;ם שמש שאינו קבוע אסור בכלום ושמש קבוע מותר בנר של נפט, ובנר שמן אין מורים לו היתר לבדוק שמא יסתפק ממנו.
+רי&quot;ף, רא&quot;ש, רמב&quot;ם: הלכה כרבי ירמיה שהלכה ואין מורים כן (כל אחד לפי גירסתו).
+<blockquote>☜ שו&quot;ע (כרמב&quot;ם): שמש שאינו קבוע אסור בכלום, ושמש קבוע מותר בנפט, ובשמן אין מורים לו היתר שמא יבוא להטות.
+רמ&quot;א בשם הרוקח: נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני נר שבת כיוון שזה ביזוי מצווה.
+</blockquote>
+<ol>
+<li><blockquote><p>הסברא להקל בשמש קבוע היא שהוא יודע להבחין איזה כוסות צריך ואיזה לא, ואינו צריך עיון רב כמו שמש שאינו קבוע. והר&quot;ן כתב שהבדיקה נועדה לצורך נקיות, ושמש קבוע יודע איזה כלים נקיים כבר ואיזה לא (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>התירו לשמש קבוע לבדוק כוסות בנר נפט למרות שאסרו לעיין בין בגדיו לבגדי אשתו, משום נקיות (ראשונים).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>מותר לבדוק לאור הנר אם הכוס מלוכלכת או אם המאכל עם פסולת כיוון שעושה כן לנקיות (ולתירוץ אחר בירושלמי: כי עושה כן לשעה, אבל בזה לא קיי&quot;ל הכי). '''לראשונים ומג&quot;א''' מותר רק אם לא צריך עיון רב, '''ולגר&quot;ז''' מותר אפילו כשצריך עיון רב (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>שמש קבוע (שהותר בנפט, ובשמן זית לא מורים לו להתר) בשאר השמנים:</p></blockquote></li></ol>
+<blockquote>◄ לדעת שולחן עצי שיטים: מותר גם בהם.
+◄ לדעת הביה&quot;ל: דינם כשמן זית.
+</blockquote>
+==הערות שוליים==
+[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה יב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:58, 22 בדצמבר 2020

סעיף יב | דין השמש

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש