פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:59, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמד ג

סעיף ג | בנו בית בדיעבד[עריכה]

הגמרא במועד קטן (יב.) מספרת שבנו למר זוטרא בית ביו"ט ולא רצו האמוראים להיכנס אליו, ולמרות שזה היה בקבלנות ומחוץ לתחום, כיוון שאדם חשוב צריך להחמיר בזה, או שמר זוטרא סייע להם בטיט ותבן ולכן החמירו.

◄ רבינו ירוחם: אסור לאדם חשוב גם מחוץ לתחום.

◄ ראב"ד: רק בקבלנות שאינה גמורה אסור, כמו שהיה אצל מר זוטרא שסיפק להם תבן והם עשו שלא מדעתו ביו"ט.

הטור לא הביא מזה כלום, ובסימן תקמג כתב שנכון להחמיר שלא להיכנס לבית שבנו בחול המועד. ומסיק הבית יוסף שק"ו שבשבת נכון להחמיר שלא להיכנס אליו.

☜ שו"ע: אם בנו בית באיסור נכון להחמיר שלא להיכנס אליו.
⤶ לדינא: האחרונים סומכים על ר"ת (שהתיר לכתחילה בניית בית בקבלנות), להתיר בדיעבד שאף הוא יגור בו, וכל שכן בסיתות אבנים וקורות (משנ"ב).

דברי השו"ע הם רק אם היה איסור מצד מראית עין, אבל אם היה איסור גמור בבניית הבית, כגון שכיר יום, אסור להיכנס מדינא ולא רק 'נכון' (מג"א). (לעצמו לעולם, לאחרים בכדי שיעשה. (רמב"ם, מג"א וחיי אדם)). ויש מקילים לחכות בכדי שיעשו^[1] (ר"ן וט"ז)).
לדעת השו"ע נכון שלא להיכנס אליו לא הוא ולא אחרים, אבל מותר למכור אותו לגוי (משנ"ב). (ולפי האחרונים שהתירו בקבלנות בדיעבד. נפקא מינה לעניין שכירות יום, שיהיה מותר לאחרים (שער הציון)).

❖ בנה הגוי בעל כרחו של היהודי

☜ רמ"א (בשם המרדכי ורבינו ירוחם): אם הגוי עושה בעל כרחו ועובר על תנאו שהתנה עימו היהודי, לא צריך למחות בו אפילו בעת שגוי עושה מלאכה.

⤶ מג"א ואליה רבה: צריך למחות בגוי גם אם עושה בעל כרחו.

☜ לדינא: צריך למחות בגוי בעת המלאכה. (אבל לא צריך לשלם לגוי כדי שיפסיק^[2] (אליה רבה)).

הערות שוליים[עריכה]

↑
מלאכה שנעשתה בפרהסיא אסורה, אלא שנחלקו הראשונים האם מדובר רק על מלאכה שנעשתה לצורך מת, כגון הבאת חלילים או חפירת קבר (וזו הדיעה המקילה כאן), או שמדובר על כל מלאכה. בסימן שכה, יד, הביא המשנ"ב את המחלוקת בהרחבה.
↑ משמע שאם לא התנה, צריך גם לשלם שיפסיקו כי פשע בכך שלא התנה. וצ"ע (משנ"ב).

[1] 
מלאכה שנעשתה בפרהסיא אסורה, אלא שנחלקו הראשונים האם מדובר רק על מלאכה שנעשתה לצורך מת, כגון הבאת חלילים או חפירת קבר (וזו הדיעה המקילה כאן), או שמדובר על כל מלאכה. בסימן שכה, יד, הביא המשנ"ב את המחלוקת בהרחבה.

[2] משמע שאם לא התנה, צריך גם לשלם שיפסיקו כי פשע בכך שלא התנה. וצ"ע (משנ"ב).

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמד|ג}}
+== סעיף ג | בנו בית בדיעבד ==
+<blockquote>הגמרא במועד קטן (יב.) מספרת שבנו למר זוטרא בית ביו&quot;ט ולא רצו האמוראים להיכנס אליו, ולמרות שזה היה בקבלנות ומחוץ לתחום, כיוון שאדם חשוב צריך להחמיר בזה, או שמר זוטרא סייע להם בטיט ותבן ולכן החמירו.
+</blockquote>
+'''''◄''''' רבינו ירוחם: אסור לאדם חשוב גם מחוץ לתחום.
+'''''◄''''' ראב&quot;ד: רק בקבלנות שאינה גמורה אסור, כמו שהיה אצל מר זוטרא שסיפק להם תבן והם עשו שלא מדעתו ביו&quot;ט.
+הטור לא הביא מזה כלום, ובסימן תקמג כתב שנכון להחמיר שלא להיכנס לבית שבנו בחול המועד. ומסיק '''הבית יוסף''' שק&quot;ו שבשבת נכון להחמיר שלא להיכנס אליו.
+<blockquote>☜ שו&quot;ע: אם בנו בית באיסור נכון להחמיר שלא להיכנס אליו.
+⤶ לדינא: האחרונים סומכים על ר&quot;ת (שהתיר לכתחילה בניית בית בקבלנות), להתיר בדיעבד שאף הוא יגור בו, וכל שכן בסיתות אבנים וקורות (משנ&quot;ב).
+</blockquote>
+<ol>
+<li><blockquote><p>דברי השו&quot;ע הם רק אם היה איסור מצד מראית עין, אבל אם היה איסור גמור בבניית הבית, כגון שכיר יום, אסור להיכנס מדינא ולא רק 'נכון' (מג&quot;א). (לעצמו לעולם, לאחרים בכדי שיעשה. (רמב&quot;ם, מג&quot;א וחיי אדם)). ויש מקילים לחכות בכדי שיעשו<ref><p>מלאכה שנעשתה בפרהסיא אסורה, אלא שנחלקו הראשונים האם מדובר רק על מלאכה שנעשתה לצורך מת, כגון הבאת חלילים או חפירת קבר (וזו הדיעה המקילה כאן), או שמדובר על כל מלאכה. בסימן שכה, יד, הביא המשנ&quot;ב את המחלוקת בהרחבה.</p></ref> (ר&quot;ן וט&quot;ז)).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>לדעת השו&quot;ע נכון שלא להיכנס אליו לא הוא ולא אחרים, אבל מותר למכור אותו לגוי (משנ&quot;ב). (ולפי האחרונים שהתירו בקבלנות בדיעבד. נפקא מינה לעניין שכירות יום, שיהיה מותר לאחרים (שער הציון)).</p></blockquote></li></ol>
+❖ '''בנה הגוי בעל כרחו של היהודי'''
+☜ רמ&quot;א (בשם המרדכי ורבינו ירוחם): אם הגוי עושה בעל כרחו ועובר על תנאו שהתנה עימו היהודי, לא צריך למחות בו אפילו בעת שגוי עושה מלאכה.
+⤶ מג&quot;א ואליה רבה: צריך למחות בגוי גם אם עושה בעל כרחו.
+☜ לדינא: צריך למחות בגוי בעת המלאכה. (אבל לא צריך לשלם לגוי כדי שיפסיק<ref>משמע שאם לא התנה, צריך גם לשלם שיפסיקו כי פשע בכך שלא התנה. וצ&quot;ע '''(משנ&quot;ב).'''</ref> (אליה רבה)).
+==הערות שוליים==
+[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:59, 22 בדצמבר 2020

סעיף ג | בנו בית בדיעבד[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש