פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנד|ט}} | |||
== סעיף ט | חבית של מים == | |||
<blockquote>הברייתא אומרת (שם) שאסור לנחתום למלאות חבית של מים ערב שבת עם חשיכה ולתת אותה בתנור, ואם עשה כך אסורים בכדי שיעשו. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄'''''תוספות, רא"ש וטור: אין את ההיתר של 'קדירתא חייתא' במים שמא ימצא שהמים התקררו לפני מוצאי שבת, ויבוא לחתות בהם שיהיו לו חמים לאלתר. | |||
'''''◄'''''רמב"ם: מפני שמים אינם צריכים בישול מרובה, יש חשש שיבוא לחתות בהם. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע<ref>'''שו"ע''' לא כותב את טעמו של '''הרמב"ם''', אלא כותב 'כיוצא בו', ומשמע שטעם ההלכות, של תורמוסין ומים, דומה, ששניהם אסורים מצד מהירות הבישול שיש בהם. אמנם '''במשנ"ב''' ביאר שלמרות שאפשר לשתות מים בעודם חיים נאסרו כי החימום מועיל להם מאוד. ונראה מדבריו '''שהשו"ע''' אסר (למרות ששותים מים חיים) לא בגלל שבישול המים אינו ארוך (כרמב"ם) כמו בתורמוסים, אלא מטעם שונה. וצ"ב.</ref>. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>למרות שמים טובים כמות שהם חיים, אין דינם כפירות חיים שהותרו בסעיף ד', כיוון שאינם טובים כמו פירות חיים (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם היה זמן מערב שבת שהמים יכלו להתחמם, אפילו לא כל צרכם, מותר להשהותם לדעת הרמ"א שהתיר כשהתבשל בן דרוסאי (ולעניין חמין נראה מהביה"ל שם שצריך חצי בישולם) (משנ"ב ושער הציון).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם בזה מותר אם זה בתנור גרוף וקטום או בתנור שסגור בטיט<ref><p>גם בזה נראה שהתיר רק לדעת '''הרמ"א''' בסעיף א, ולא '''לרמב"ם ושו"ע'''.</p></ref> (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:05, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | חבית של מים[עריכה]
הברייתא אומרת (שם) שאסור לנחתום למלאות חבית של מים ערב שבת עם חשיכה ולתת אותה בתנור, ואם עשה כך אסורים בכדי שיעשו.
◄תוספות, רא"ש וטור: אין את ההיתר של 'קדירתא חייתא' במים שמא ימצא שהמים התקררו לפני מוצאי שבת, ויבוא לחתות בהם שיהיו לו חמים לאלתר.
◄רמב"ם: מפני שמים אינם צריכים בישול מרובה, יש חשש שיבוא לחתות בהם.
☜ כך פוסק שו"ע[1].
למרות שמים טובים כמות שהם חיים, אין דינם כפירות חיים שהותרו בסעיף ד', כיוון שאינם טובים כמו פירות חיים (משנ"ב).
אם היה זמן מערב שבת שהמים יכלו להתחמם, אפילו לא כל צרכם, מותר להשהותם לדעת הרמ"א שהתיר כשהתבשל בן דרוסאי (ולעניין חמין נראה מהביה"ל שם שצריך חצי בישולם) (משנ"ב ושער הציון).
גם בזה מותר אם זה בתנור גרוף וקטום או בתנור שסגור בטיט[2] (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שו"ע לא כותב את טעמו של הרמב"ם, אלא כותב 'כיוצא בו', ומשמע שטעם ההלכות, של תורמוסין ומים, דומה, ששניהם אסורים מצד מהירות הבישול שיש בהם. אמנם במשנ"ב ביאר שלמרות שאפשר לשתות מים בעודם חיים נאסרו כי החימום מועיל להם מאוד. ונראה מדבריו שהשו"ע אסר (למרות ששותים מים חיים) לא בגלל שבישול המים אינו ארוך (כרמב"ם) כמו בתורמוסים, אלא מטעם שונה. וצ"ב.
- ↑
גם בזה נראה שהתיר רק לדעת הרמ"א בסעיף א, ולא לרמב"ם ושו"ע.