פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעא א

סעיף א | ימהר לקדש[עריכה]

הגמרא בפסחים (קו.) דורשת: זכור את יום השבת לקדשו, זוכרהו על היין בכניסתו.

רא"ש ורמב"ם: יכול לעשות קידוש עוד לפני שחשכה, שמצווה לזכור את יום השבת בכניסתו וביציאתו גם קודם לשעה זו מעט.

בית יוסף בשם הרשב"א: ימהר לעשות קידוש (ואפילו קודם שתחשך).

☜ טור ושו"ע: תיכף שנכנסה שבת יאכל.
⤶ כלומר יקדש על היין כדי להזכיר את שבת בכניסתה, וכיוון שקידש יאכל מיד (משנ"ב).

א. האם יוצא מהתורה בקידוש שבתפילה:

◄ מג"א: יוצאים ידי חובה בזכירת השבת בתפילה ולכן הקידוש הוא רק מדרבנן. לכן המסופק אם קידש אינו חוזר. כמו כן, קטן יכול להוציא גדול שכבר התפלל (ואם הקטן גם התפלל, לדרך החיים לא מוציא גדול, ולחיי אדם כן מוציא).

◄ משנ"ב חולק על דבריו מכמה סיבות^[1]: א. לא מכוונים לצאת ידי המצווה, ומצוות צריכות כוונה^[2]. ב. לא מזכיר יציאת מצרים בקידוש^[3]. ג. הרשב"א ור"ן ורא"ש סוברים שלא יוצא בקידוש שאמר בתפילה.

☜ משנ"ב: קטן לא יוציא גדול^[4], ואפילו אם יאמר מילה במילה אחריו נכון להמנע, אלא אם כן יש כוס גם לפני הגדול. [ואם מסופק אם עשה קידוש נראה מדבריו שיחזור לעשות שוב קידוש^[5]].

ב. אם חל יו"ט בערב שבת, ואין לו אלא כוס אחד, יקדש ביו"ט על הלחם וישמור את הכוס לשבת, כי הקידוש בשבת מהתורה וביו"ט רק מדרבנן (מג"א), (ומסתבר שגם אם התפלל כך הדין, כי עיקר הקידוש מהתורה (שער הציון)).

ג. אף אם הגיע הקטן לגיל שלוש עשרה לא יפטור גדול כי לא סומכים על חזקה בענייני דאורייתא (כקידוש). אבל אם הגדול התפלל יכול להפטר כי זה ספק ספיקא. (ואם הקטן כבר התפלל נחלקו האחרונים אם יכול לפטור לגדול שהתפלל) (משנ"ב).

❖ קידוש מבעוד יום[עריכה]

הקדמה

רבי יהודה וחכמים חולקים האם אפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה או רק מצאת הכוכבים. להלכה נפסק שאפשר לעשות כמי שרוצים, אלא שלא יעשה תרתי דסתרי (שו"ע בסימן רלג). ואפילו בשני ימים אסור (מג"א).
לרוב הראשונים המחלוקת שייכת רק לעניין תפילה ולא לעניין ק"ש, שאותה צריך לקרוא אחר צה"כ. לר"ת אפשר לצאת ידי חובה גם בקריאת שמע. הט"ז סמך על דבריו להתיר לאכול בחצי שעה שלפני צה"כ בערב שבת. והמשנ"ב החמיר בזה.
הגמרא אומרת שרב התפלל של שבת בערב שבת. ומבארת שרב סובר כדעת רבי יהודה. ועם זאת מותר להתפלל של שבת בערב שבת גם לנוהגים כרבנן בדרך כלל, מפני מצוות תוספת שבת (מג"א, ויש חולקים).
הראשונים כותבים שאפשר לעשות קידוש ולאכול מבעוד יום, וכך פוסק השו"ע. האחרונים חולקים האם נכון לאכול כזית גם בלילה כיוון שיש לימוד מיוחד שהסעודה צריכה להיות בלילה ממש או שלא. ולגבי קידוש נחלקו האם לכתחילה יש להקדים את הקידוש או לא^[6].

הגמרא בברכות אומרת (כז:) שהמקבל שבת מוקדם יכול לומר קידוש על הכוס.

רשב"א בשם רב האי וראב"ד: יכול אף לאכול אחרי הקידוש שנעשה מבעוד יום.

☜ שו"ע: מצווה לאכול מיד.
⤶ נחלקו האחרונים בכוונתו:
◄ ט"ז: כוונת השו"ע שמצווה להזדרז ולעשות קידוש כשקיבל שבת מבעוד יום.
◄ ביה"ל: אין מצווה להזדרז לעשות קידוש מבעו"י, אלא רק רשאי לעשות כן. (והציע שאם זה סמוך לחשיכה שאז יש בזה מצווה).
⤶ והוסיף: נכון לכתחילה שלא לעשות קידוש מבעו"י כיוון שאנחנו נוהגים בכל השנה כדעת רבנן ואין נכון לעשות תרתי דסתרי^[7] (וגם בשני ימים הדבר נחשב סתירה. עיין סימן רלג, א).

אם עומד בתוך החצי שעה לפני זמן קריאת שמע יש להחמיר ולא לעשות אז קידוש (ביה"ל), והמיקל יש לו על מי לסמוך^[8]^* (משנ"ב בסימן רלה ס"ק ו).
יכול להמתין עם הסעודה אם אינו תאב לאכול, אבל אם יש צד של שלום בית או אורחים, ובפרט אורח עני, לא יעכב את הסעודה (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

↑ יש לדעת שהמשנ"ב חלק על המג"א רק לחומרא, אבל לא סמך לחלוק עליו ולהקל. היינו שאם התפלל בערב שבת, ובבין השמשות של שבת הסתפק אם עליו לעשות קידוש, אין לו לעשות קידוש מחמת החשש לדברי המג"א. כך סתם במשנ"ב בס"ק לט בשם הפרי מגדים, וביאר בשער הציון שרק אם התפלל לא יעשה שוב קידוש, אבל אם לא התפלל יעשה שוב בגלל ספק דאורייתא. וכן בסימן רסג, סתם המשנ"ב (ס"ק יג) כדברי המג"א. לפי זה אכן נראה שגם במציאות של סתם ספק לא יעשה קידוש שוב בשם ומלכות (ועיין לקמן בדברי הרב עובדיה שכתב שהמסופק לא יאמר שוב בשם ומלכות מחמת ספק ברכות).
↑ ויש מיישבים שכיוון שהתפלל תפילת שבת, ודאי שמתכוון לעשות את התקנה כמו שקבעו חכמים ולקדש בזה את השבת. (עיין מחצית השקל בס"ק ב. וכן בקצות השולחן בסימן עט'). אמנם יש להעיר מדברי הרב פעלים (או"ח, א, סימן י) שכתב לבאר שכיוון שהאדם מתכונן לקדש על היין מסתמא לא מכוון לצאת ידי חובתו בתפילה. לפי סברא זו לא נראה שהאדם מתכוון לעשות את הקידוש בתפילה כדברי האחרונים הנ"ל, שהרי הוא מקיימו כהלכתו בקידוש עצמו לאחר מכן.
↑ ויישב בביה"ל שאפשר שיוצא בכך שהזכיר ב'גאל ישראל' עניין יציאת מצרים, ואמר מיד 'ושמרו', נחשב שיצא מהתורה בזה. ואין הפסק ב'השכיבנו' ל'גאל ישראל', כי נחשבת לגאולה אריכתא. אלא שלדעתו זה דוחק כי יש הפסק של שלוש ראשונות לברכה האמצעית, אלא שאפשר שהם נחשבות לשבח ואין הם הפסק בין הקידוש לשבח של יום השבת.
↑ יש להעיר שלדעת הרב עובדיה (יביע אומר, ט או"ח כו) קטן אינו יכול להוציא גדול בשום אופן כיוון שהוא אינו בן חיוב ורק על אביו יש מצוות חינוך. אם אומר מילה במילה עם הקטן נחלקו האחרונים אם זה שיש כוס ביד הקטן מספיק כדי שהוא גם יצא בזה ידי חובה, לדעת השערי תשובה הדבר מספיק ולדעת רע"א אין זה נחשב שיש לו כוס, ולכן נכון להמנע מזה. אלא שאם גם לו יש כוס וגם אומר מילה במילה מותר (ביה"ל).
↑ בחזו"ע (ב, עמוד עב) כתב שלא יחזור לומר קידוש עם ברכה, אלא יכול לומר פסוקי ויכולו ולומר עוד משבח השבת כמו 'ישמחו במלכותך', וזה על פי דברי הרשב"א בתשובה (ד, רצה) שכתב שיוצאים בכל מה שמזדמן לאדם מעין שבח וקדושת השבת. (ועיין בהערה 1 שהמשנ"ב חשש למג"א ולא הקל כנגדו).
↑
נראה לומר שהשו"ע הקל לעשות קידוש ולסעוד סעודת שבת כיוון שאפשר לסמוך על דברי רבי יהודה. וכך מוכח בתוספות בפסחים (דף צט ע"ב), וגם האחרונים שסוברים שצריך לאכול אחרי צה"כ כזית, אין הם חולקים שלפי רבי יהודה התחיל הערב, אלא שלדעתם יש גזירה מיוחדת בסעודת שבת שצריך לאכול אחרי הלילה ממש. ועיין משנ"ב ברסז ס"ק ה בשם האחרונים. (וכך גם בשאר המצוות שנחלקו לגבם אם אפשר לעשות אותם אחרי הפלג, בכל המצוות הללו נלע"ד שיש לימוד מיוחד שצריך לעשות אותם דווקא בלילה ממש, ולא מספיק מפלג המנחה, אבל ודאי שאם לא היה לימוד, היה אפשר לעשותם כבר מהפלג לדעת רבי יהודה. לדוגמא: ספירת העומר או קריאת שמע. וצ"ב בכל זה).
↑ למרות שבסימן רסז כתב המשנ"ב בשם המג"א שאפשר להתפלל של שבת לפני השבת, למרות שאף בזה לכאורה יש תרתי דסתרי. אולי י"ל שלעניין מצווה מהתורה כקידוש יש להחמיר, אבל מצווה מדברי חכמים אפשר להקדים (ואין לומר שלדעת המג"א קידוש הוא מדרבנן כנ"ל, כיוון שרק אם יצא ידי חובה בתפילה הוי מדרבנן, אבל כאן שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, ייתכן הרי שלא יצא ידי חובת המצווה מהתורה, וא"כ הקידוש מהתורה. וצ"ע).
↑
^* בימי ספירת העומר כתב המשנ"ב (תפט, ס"ק כג) שלא יאכל קודם חצי שעה של צאת הכוכבים. וכף החיים (שם, סד) והרב עובדיה (חזו"ע יו"ט, עמ' רמו) החמירו לשער חצי שעה מבין השמשות.

[1] יש לדעת שהמשנ"ב חלק על המג"א רק לחומרא, אבל לא סמך לחלוק עליו ולהקל. היינו שאם התפלל בערב שבת, ובבין השמשות של שבת הסתפק אם עליו לעשות קידוש, אין לו לעשות קידוש מחמת החשש לדברי המג"א. כך סתם במשנ"ב בס"ק לט בשם הפרי מגדים, וביאר בשער הציון שרק אם התפלל לא יעשה שוב קידוש, אבל אם לא התפלל יעשה שוב בגלל ספק דאורייתא. וכן בסימן רסג, סתם המשנ"ב (ס"ק יג) כדברי המג"א. לפי זה אכן נראה שגם במציאות של סתם ספק לא יעשה קידוש שוב בשם ומלכות (ועיין לקמן בדברי הרב עובדיה שכתב שהמסופק לא יאמר שוב בשם ומלכות מחמת ספק ברכות).

[2] ויש מיישבים שכיוון שהתפלל תפילת שבת, ודאי שמתכוון לעשות את התקנה כמו שקבעו חכמים ולקדש בזה את השבת. (עיין מחצית השקל בס"ק ב. וכן בקצות השולחן בסימן עט'). אמנם יש להעיר מדברי הרב פעלים (או"ח, א, סימן י) שכתב לבאר שכיוון שהאדם מתכונן לקדש על היין מסתמא לא מכוון לצאת ידי חובתו בתפילה. לפי סברא זו לא נראה שהאדם מתכוון לעשות את הקידוש בתפילה כדברי האחרונים הנ"ל, שהרי הוא מקיימו כהלכתו בקידוש עצמו לאחר מכן.

[3] ויישב בביה"ל שאפשר שיוצא בכך שהזכיר ב'גאל ישראל' עניין יציאת מצרים, ואמר מיד 'ושמרו', נחשב שיצא מהתורה בזה. ואין הפסק ב'השכיבנו' ל'גאל ישראל', כי נחשבת לגאולה אריכתא. אלא שלדעתו זה דוחק כי יש הפסק של שלוש ראשונות לברכה האמצעית, אלא שאפשר שהם נחשבות לשבח ואין הם הפסק בין הקידוש לשבח של יום השבת.

[4] יש להעיר שלדעת הרב עובדיה (יביע אומר, ט או"ח כו) קטן אינו יכול להוציא גדול בשום אופן כיוון שהוא אינו בן חיוב ורק על אביו יש מצוות חינוך. אם אומר מילה במילה עם הקטן נחלקו האחרונים אם זה שיש כוס ביד הקטן מספיק כדי שהוא גם יצא בזה ידי חובה, לדעת השערי תשובה הדבר מספיק ולדעת רע"א אין זה נחשב שיש לו כוס, ולכן נכון להמנע מזה. אלא שאם גם לו יש כוס וגם אומר מילה במילה מותר (ביה"ל).

[5] בחזו"ע (ב, עמוד עב) כתב שלא יחזור לומר קידוש עם ברכה, אלא יכול לומר פסוקי ויכולו ולומר עוד משבח השבת כמו 'ישמחו במלכותך', וזה על פי דברי הרשב"א בתשובה (ד, רצה) שכתב שיוצאים בכל מה שמזדמן לאדם מעין שבח וקדושת השבת. (ועיין בהערה 1 שהמשנ"ב חשש למג"א ולא הקל כנגדו).

[6] 
נראה לומר שהשו"ע הקל לעשות קידוש ולסעוד סעודת שבת כיוון שאפשר לסמוך על דברי רבי יהודה. וכך מוכח בתוספות בפסחים (דף צט ע"ב), וגם האחרונים שסוברים שצריך לאכול אחרי צה"כ כזית, אין הם חולקים שלפי רבי יהודה התחיל הערב, אלא שלדעתם יש גזירה מיוחדת בסעודת שבת שצריך לאכול אחרי הלילה ממש. ועיין משנ"ב ברסז ס"ק ה בשם האחרונים. (וכך גם בשאר המצוות שנחלקו לגבם אם אפשר לעשות אותם אחרי הפלג, בכל המצוות הללו נלע"ד שיש לימוד מיוחד שצריך לעשות אותם דווקא בלילה ממש, ולא מספיק מפלג המנחה, אבל ודאי שאם לא היה לימוד, היה אפשר לעשותם כבר מהפלג לדעת רבי יהודה. לדוגמא: ספירת העומר או קריאת שמע. וצ"ב בכל זה).

[7] למרות שבסימן רסז כתב המשנ"ב בשם המג"א שאפשר להתפלל של שבת לפני השבת, למרות שאף בזה לכאורה יש תרתי דסתרי. אולי י"ל שלעניין מצווה מהתורה כקידוש יש להחמיר, אבל מצווה מדברי חכמים אפשר להקדים (ואין לומר שלדעת המג"א קידוש הוא מדרבנן כנ"ל, כיוון שרק אם יצא ידי חובה בתפילה הוי מדרבנן, אבל כאן שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, ייתכן הרי שלא יצא ידי חובת המצווה מהתורה, וא"כ הקידוש מהתורה. וצ"ע).

[8] 
^* בימי ספירת העומר כתב המשנ"ב (תפט, ס"ק כג) שלא יאכל קודם חצי שעה של צאת הכוכבים. וכף החיים (שם, סד) והרב עובדיה (חזו"ע יו"ט, עמ' רמו) החמירו לשער חצי שעה מבין השמשות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעא|א}}
+== סעיף א | ימהר לקדש  ==
+<blockquote>הגמרא בפסחים (קו.) דורשת: זכור את יום השבת לקדשו, זוכרהו על היין בכניסתו.
+</blockquote>
+רא&quot;ש ורמב&quot;ם: יכול לעשות קידוש עוד לפני שחשכה, שמצווה לזכור את יום השבת בכניסתו וביציאתו גם קודם לשעה זו מעט.
+בית יוסף בשם הרשב&quot;א: ימהר לעשות קידוש (ואפילו קודם שתחשך).
+<blockquote>☜ טור ושו&quot;ע: תיכף שנכנסה שבת יאכל.
+⤶ כלומר יקדש על היין כדי להזכיר את שבת בכניסתה, וכיוון שקידש יאכל מיד (משנ&quot;ב).
+</blockquote>
+א. האם יוצא מהתורה בקידוש שבתפילה:
+'''''◄''''' מג&quot;א: יוצאים ידי חובה בזכירת השבת בתפילה ולכן הקידוש הוא רק מדרבנן. לכן המסופק אם קידש אינו חוזר. כמו כן, קטן יכול להוציא גדול שכבר התפלל (ואם הקטן גם התפלל, לדרך החיים לא מוציא גדול, ולחיי אדם כן מוציא).
+'''''◄''''' משנ&quot;ב חולק על דבריו מכמה סיבות<ref>יש לדעת '''שהמשנ&quot;ב''' חלק על '''המג&quot;א''' רק לחומרא, אבל לא סמך לחלוק עליו ולהקל. היינו שאם התפלל בערב שבת, ובבין השמשות של שבת הסתפק אם עליו לעשות קידוש, אין לו לעשות קידוש מחמת החשש לדברי '''המג&quot;א'''. כך סתם '''במשנ&quot;ב''' בס&quot;ק לט בשם '''הפרי מגדים''', וביאר '''בשער הציון''' שרק אם התפלל לא יעשה שוב קידוש, אבל אם לא התפלל יעשה שוב בגלל ספק דאורייתא. וכן בסימן רסג, סתם '''המשנ&quot;ב''' (ס&quot;ק יג) כדברי המג&quot;א. לפי זה אכן נראה שגם במציאות של סתם ספק לא יעשה קידוש שוב בשם ומלכות (ועיין לקמן בדברי '''הרב עובדיה''' שכתב שהמסופק לא יאמר שוב בשם ומלכות מחמת ספק ברכות).</ref>: א. לא מכוונים לצאת ידי המצווה, ומצוות צריכות כוונה<ref>ויש מיישבים שכיוון שהתפלל תפילת שבת, ודאי שמתכוון לעשות את התקנה כמו שקבעו חכמים ולקדש בזה את השבת. (עיין '''מחצית השקל''' בס&quot;ק ב. וכן '''בקצות השולחן''' בסימן עט'). אמנם יש להעיר מדברי '''הרב פעלים''' (או&quot;ח, א, סימן י) שכתב לבאר שכיוון שהאדם מתכונן לקדש על היין מסתמא לא מכוון לצאת ידי חובתו בתפילה. לפי סברא זו לא נראה שהאדם מתכוון לעשות את הקידוש בתפילה כדברי האחרונים הנ&quot;ל, שהרי הוא מקיימו כהלכתו בקידוש עצמו לאחר מכן.</ref>. ב. לא מזכיר יציאת מצרים בקידוש<ref>ויישב '''בביה&quot;ל''' שאפשר שיוצא בכך שהזכיר ב'גאל ישראל' עניין יציאת מצרים, ואמר מיד 'ושמרו', נחשב שיצא מהתורה בזה. ואין הפסק ב'השכיבנו' ל'גאל ישראל', כי נחשבת לגאולה אריכתא. אלא שלדעתו זה דוחק כי יש הפסק של שלוש ראשונות לברכה האמצעית, אלא שאפשר שהם נחשבות לשבח ואין הם הפסק בין הקידוש לשבח של יום השבת.</ref>. ג. '''הרשב&quot;א ור&quot;ן ורא&quot;ש''' סוברים שלא יוצא בקידוש שאמר בתפילה.
+<blockquote>☜ משנ&quot;ב: קטן לא יוציא גדול<ref>יש להעיר שלדעת '''הרב עובדיה''' (יביע אומר, ט או&quot;ח כו) קטן אינו יכול להוציא גדול בשום אופן כיוון שהוא אינו בן חיוב ורק על אביו יש מצוות חינוך.
+אם אומר מילה במילה עם הקטן נחלקו האחרונים אם זה שיש כוס ביד הקטן מספיק כדי שהוא גם יצא בזה ידי חובה, לדעת '''השערי תשובה''' הדבר מספיק ולדעת '''רע&quot;א''' אין זה נחשב שיש לו כוס, ולכן נכון להמנע מזה. אלא שאם גם לו יש כוס וגם אומר מילה במילה מותר '''(ביה&quot;ל)'''.</ref>, ואפילו אם יאמר מילה במילה אחריו נכון להמנע, אלא אם כן יש כוס גם לפני הגדול. [ואם מסופק אם עשה קידוש נראה מדבריו שיחזור לעשות שוב קידוש<ref>'''בחזו&quot;ע''' (ב, עמוד עב) כתב שלא יחזור לומר קידוש עם ברכה, אלא יכול לומר פסוקי ויכולו ולומר עוד משבח השבת כמו 'ישמחו במלכותך', וזה על פי דברי '''הרשב&quot;א''' בתשובה (ד, רצה) שכתב שיוצאים בכל מה שמזדמן לאדם מעין שבח וקדושת השבת. (ועיין בהערה 1 שהמשנ&quot;ב חשש למג&quot;א ולא הקל כנגדו).</ref>].
+</blockquote>
+ב. אם חל יו&quot;ט בערב שבת, ואין לו אלא כוס אחד, יקדש ביו&quot;ט על הלחם וישמור את הכוס לשבת, כי הקידוש בשבת מהתורה וביו&quot;ט רק מדרבנן (מג&quot;א), (ומסתבר שגם אם התפלל כך הדין, כי עיקר הקידוש מהתורה (שער הציון)).
+ג. אף אם הגיע הקטן לגיל שלוש עשרה לא יפטור גדול כי לא סומכים על חזקה בענייני דאורייתא (כקידוש). אבל אם הגדול התפלל יכול להפטר כי זה ספק ספיקא. (ואם הקטן כבר התפלל נחלקו האחרונים אם יכול לפטור לגדול שהתפלל) (משנ&quot;ב).
+=== ❖ קידוש מבעוד יום ===
+'''הקדמה'''
+<ol>
+<li><blockquote><p>רבי יהודה וחכמים חולקים האם אפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה או רק מצאת הכוכבים. להלכה נפסק שאפשר לעשות כמי שרוצים, אלא שלא יעשה תרתי דסתרי (שו&quot;ע בסימן רלג). ואפילו בשני ימים אסור (מג&quot;א).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>לרוב הראשונים המחלוקת שייכת רק לעניין תפילה ולא לעניין ק&quot;ש, שאותה צריך לקרוא אחר צה&quot;כ. לר&quot;ת אפשר לצאת ידי חובה גם בקריאת שמע. הט&quot;ז סמך על דבריו להתיר לאכול בחצי שעה שלפני צה&quot;כ בערב שבת. והמשנ&quot;ב החמיר בזה.</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>הגמרא אומרת שרב התפלל של שבת בערב שבת. ומבארת שרב סובר כדעת רבי יהודה. ועם זאת מותר להתפלל של שבת בערב שבת גם לנוהגים כרבנן בדרך כלל, מפני מצוות תוספת שבת (מג&quot;א, ויש חולקים).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>הראשונים כותבים שאפשר לעשות קידוש ולאכול מבעוד יום, וכך פוסק השו&quot;ע. האחרונים חולקים האם נכון לאכול כזית גם בלילה כיוון שיש לימוד מיוחד שהסעודה צריכה להיות בלילה ממש או שלא. ולגבי קידוש נחלקו האם לכתחילה יש להקדים את הקידוש או לא<ref><p>נראה לומר '''שהשו&quot;ע''' הקל לעשות קידוש ולסעוד סעודת שבת כיוון שאפשר לסמוך על דברי רבי יהודה. וכך מוכח '''בתוספות''' בפסחים (דף צט ע&quot;ב), וגם האחרונים שסוברים שצריך לאכול אחרי צה&quot;כ כזית, אין הם חולקים שלפי רבי יהודה התחיל הערב, אלא שלדעתם יש גזירה מיוחדת בסעודת שבת שצריך לאכול אחרי הלילה ממש. ועיין '''משנ&quot;ב''' ברסז ס&quot;ק ה בשם האחרונים. (וכך גם בשאר המצוות שנחלקו לגבם אם אפשר לעשות אותם אחרי הפלג, בכל המצוות הללו נלע&quot;ד שיש לימוד מיוחד שצריך לעשות אותם דווקא בלילה ממש, ולא מספיק מפלג המנחה, אבל ודאי שאם לא היה לימוד, היה אפשר לעשותם כבר מהפלג לדעת רבי יהודה. לדוגמא: ספירת העומר או קריאת שמע. וצ&quot;ב בכל זה).</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
+<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (כז:) שהמקבל שבת מוקדם יכול לומר קידוש על הכוס.
+</blockquote>
+רשב&quot;א בשם רב האי וראב&quot;ד: יכול אף לאכול אחרי הקידוש שנעשה מבעוד יום.
+<blockquote>☜ שו&quot;ע: מצווה לאכול מיד.
+⤶ נחלקו האחרונים בכוונתו:
+'''''◄''''' ט&quot;ז: כוונת השו&quot;ע שמצווה להזדרז ולעשות קידוש כשקיבל שבת מבעוד יום.
+'''''◄''''' ביה&quot;ל: אין מצווה להזדרז לעשות קידוש מבעו&quot;י, אלא רק רשאי לעשות כן. (והציע שאם זה סמוך לחשיכה שאז יש בזה מצווה).
+⤶ והוסיף: נכון לכתחילה שלא לעשות קידוש מבעו&quot;י כיוון שאנחנו נוהגים בכל השנה כדעת רבנן ואין נכון לעשות תרתי דסתרי<ref>למרות שבסימן רסז כתב '''המשנ&quot;ב''' בשם '''המג&quot;א''' שאפשר להתפלל של שבת לפני השבת, למרות שאף בזה לכאורה יש תרתי דסתרי. אולי י&quot;ל שלעניין מצווה מהתורה כקידוש יש להחמיר, אבל מצווה מדברי חכמים אפשר להקדים (ואין לומר שלדעת המג&quot;א קידוש הוא מדרבנן כנ&quot;ל, כיוון שרק אם יצא ידי חובה בתפילה הוי מדרבנן, אבל כאן שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, ייתכן הרי שלא יצא ידי חובת המצווה מהתורה, וא&quot;כ הקידוש מהתורה. וצ&quot;ע).</ref> (וגם בשני ימים הדבר נחשב סתירה. עיין סימן רלג, א).
+</blockquote>
+<ol>
+<li><blockquote><p>אם עומד בתוך החצי שעה לפני זמן קריאת שמע יש להחמיר ולא לעשות אז קידוש (ביה&quot;ל), והמיקל יש לו על מי לסמוך<ref><p><sup>*</sup> בימי ספירת העומר כתב '''המשנ&quot;ב''' (תפט, ס&quot;ק כג) שלא יאכל קודם חצי שעה של צאת הכוכבים. '''וכף החיים''' (שם, סד) '''והרב עובדיה''' (חזו&quot;ע יו&quot;ט, עמ' רמו) החמירו לשער חצי שעה מבין השמשות.</p></ref><sup>*</sup> (משנ&quot;ב בסימן רלה ס&quot;ק ו).</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>יכול להמתין עם הסעודה אם אינו תאב לאכול, אבל אם יש צד של שלום בית או אורחים, ובפרט אורח עני, לא יעכב את הסעודה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
+==הערות שוליים==
+[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020

סעיף א | ימהר לקדש[עריכה]

❖ קידוש מבעוד יום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש