פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפט א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפט א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפט|א}} | |||
== סעיף א | קידוש היום == | |||
<blockquote>הגמרא בפסחים אומרת (קו.) שעושים קידוש גם ביום (ונקרא קידושא רבה) ואומר 'בורא פרי הגפן'. | |||
</blockquote> | |||
טור: 'יהיה שולחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה על הפת כמו בסעודת הלילה ויטול ידיו ויקדש, פרוש: יברך 'בורא פרי הגפן'. | |||
רמב"ם: אחר כך יטול ידיו וצריך שגם קידוש זה יהיה במקום סעודה, ושלא יטעם כלום לפני הקידוש. | |||
רא"ש: מותר לשתות מים לפני התפילה מפני שלא חל אז חובת הקידוש, ואין גאווה בשתית מים לפני התפילה. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: פוסק את דברי הטור, ושיטול ידיו אחרי הקידוש ושיהיה במקום סעודה ולא יטעם לפניו כלום, אלא שמים מותרים. | |||
רמ"א (רעא, יב): יטול ידיו לפני הקידוש. | |||
⤶ כמה אחרונים (שם) כתבו שעדיף לנהוג כדברי השו"ע (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>יש נוהגים לפתוח את הקידוש ב'שמרו בני ישראל' או ב'זכור את יום השבת' עד 'ויקדשהו'. אבל מי שמתחיל מ'על כן' עושה שלא כדין שהרי זה חצי פסוק<ref><p>עיין '''ברב פעלים''' (א, יא) שיישב המנהג, ועיין גם '''ביבי"א''' (חלק ט, סימן צז, י, וסימן קח, קלג).</p></ref> (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>רוקח: אחרי שסעדו יש שמזמרים זמירות שבח והודאה לה'. ויתעסקו בתורה מעט קודם הסעודה (אליה רבה).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם לנשים אסור לטעום לפני הקידוש, שבענייני שבת, נשים וגברים שווים (אחרונים).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>'''חולה''' שמותר לו לאכול לפני התפילה, ודאי שחייב לקדש לפני כן<ref><p>והטעם: מכיוון שחיוב הקידוש הגיע בשביל החולה. שהרי הטעם שזמן הסעודה והקידוש אינו לפני שחרית הוא מפני אסור לאכול לפני התפילה, ולחולה שמותר לו לאכול לפני התפילה הגיע זמן קידוש ולכן אסור לו אפילו לשתות (שמעתי '''מהרב משה בר ציון''' שליט"א).</p></ref> (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:19, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | קידוש היום[עריכה]
הגמרא בפסחים אומרת (קו.) שעושים קידוש גם ביום (ונקרא קידושא רבה) ואומר 'בורא פרי הגפן'.
טור: 'יהיה שולחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה על הפת כמו בסעודת הלילה ויטול ידיו ויקדש, פרוש: יברך 'בורא פרי הגפן'.
רמב"ם: אחר כך יטול ידיו וצריך שגם קידוש זה יהיה במקום סעודה, ושלא יטעם כלום לפני הקידוש.
רא"ש: מותר לשתות מים לפני התפילה מפני שלא חל אז חובת הקידוש, ואין גאווה בשתית מים לפני התפילה.
☜ שו"ע: פוסק את דברי הטור, ושיטול ידיו אחרי הקידוש ושיהיה במקום סעודה ולא יטעם לפניו כלום, אלא שמים מותרים.
רמ"א (רעא, יב): יטול ידיו לפני הקידוש.
⤶ כמה אחרונים (שם) כתבו שעדיף לנהוג כדברי השו"ע (משנ"ב).
יש נוהגים לפתוח את הקידוש ב'שמרו בני ישראל' או ב'זכור את יום השבת' עד 'ויקדשהו'. אבל מי שמתחיל מ'על כן' עושה שלא כדין שהרי זה חצי פסוק[1] (משנ"ב).
רוקח: אחרי שסעדו יש שמזמרים זמירות שבח והודאה לה'. ויתעסקו בתורה מעט קודם הסעודה (אליה רבה).
גם לנשים אסור לטעום לפני הקידוש, שבענייני שבת, נשים וגברים שווים (אחרונים).
חולה שמותר לו לאכול לפני התפילה, ודאי שחייב לקדש לפני כן[2] (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
עיין ברב פעלים (א, יא) שיישב המנהג, ועיין גם ביבי"א (חלק ט, סימן צז, י, וסימן קח, קלג).
- ↑
והטעם: מכיוון שחיוב הקידוש הגיע בשביל החולה. שהרי הטעם שזמן הסעודה והקידוש אינו לפני שחרית הוא מפני אסור לאכול לפני התפילה, ולחולה שמותר לו לאכול לפני התפילה הגיע זמן קידוש ולכן אסור לו אפילו לשתות (שמעתי מהרב משה בר ציון שליט"א).