|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}} | | {{פרשני}} |
| {{#makor-new:תנ"ך:בראשית א א|תנ"ך-בראשית|א|א}} | | {{#makor-new:תנ"ך:בראשית א א|תנ"ך-בראשית|א|א}} |
| | | {{הערה|ראה פירוש רש"י}} |
| ==פירוש רש"י==
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" , שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
| |
|
| |
|
| '''"בְּרֵאשִׁית בָּרָא"''' – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו "רֵאשִׁית תבואתו".
| |
|
| |
| ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: "בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר". ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה, לומר שֶאֵלו קדמו; שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב: "בראשונה ברא את השמים" וגו', שאין לך "ראשית" במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים", "רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ", "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ". אף כאן אתה אומר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וגו', כמו "בְּרֵאשִׁית ברוא". ודומה לו "תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ", כלומר: תחילת דיבורו של הקב"ה בהושע, "ויאמר ה' אל הושע" וגו'.
| |
|
| |
| ואם תאמר: להורות בא שאלו תחילה נבראו, ופירושו: בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו: "כי לא סגר דלתי בטני", ולא פירש מי הסוגר, וכמו "ישא את חיל דמשק", ולא פירש מי ישאנו, וכמו "אם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים", ולא פירש "אם יחרוש אדם בבקרים", וכמו "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", ולא פירש "מגיד מראשית דבר אחרית דבר". אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב: "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", ועדיין לא גילה המקרא בריית המים מתי היתה. הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד, שהשמים מאש ומים נבראו. על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום.
| |
|
| |
| '''"ברא אלוקים"''' – ולא אמר "ברא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין. היינו דכתיב : "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".}}
| |
| [[קטגוריה:תנ"ך]] | | [[קטגוריה:תנ"ך]] |
| | {{הערות שוליים}} |
