מכת דם: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אחרי זמן מה{{הערה|[[מכת דם#במפרשים|ראה להלן]]}} [[פרעה]] קרא ל[[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]] והסכים לשחרר את [[עם ישראל]] עם יגמר המכה ואז משה ואהרון התפללו ונעצר המכה ואז [[פרעה]] לא הסכים להוציא את בני ישראל מ[[מצרים]]. | אחרי זמן מה{{הערה|[[מכת דם#במפרשים|ראה להלן]]}} [[פרעה]] קרא ל[[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]] והסכים לשחרר את [[עם ישראל]] עם יגמר המכה ואז משה ואהרון התפללו ונעצר המכה ואז [[פרעה]] לא הסכים להוציא את בני ישראל מ[[מצרים]]. | ||
== | {{חלונית | ||
| כותרת = מכת דם | |||
| ניקוד = כן | |||
| מקור = {{מקור|שמות ז,יד-כה}} | |||
| רוחב = 250px | |||
| תוכן = <poem>וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה. כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר. וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יְהוָה אֶת הַיְאֹר.</poem> | |||
}} | |||
==תכלית המכה== | |||
במדרש{{הערה|שמות רבה ט,ט}} מובא כי הקב"ה בכוונה היכה בתחילה ביאור לפי שהמצרים עבדו לו, וממילא הכאת האלוה של המצרים תביא מורא בליבם ותהווה תשובה לדברי פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל" {{ציטוטון|למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור אמר הקדוש ברוך הוא אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא}}. במדרש אחר מובא כי יש בכך מידה של קל וחומר "הביא עליהן מכת דם מפני שהשליכו אותן ליאור, לפיכך דן את המים אשר ביאור". | |||
==ההתראה והמכה== | |||
ישנם מספר פערים בין ההתראה בה משה מזהיר את פרעה לפני המכה, ובין המכה עצמה. בהתראה, משה אומר לפרעה כי הוא זה שיכה את היאור "הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי", בעוד שבדברי ה' למשה לפני המכה מובא כי אהרון הוא זה שיכה את מימי מצרים. בנוסף, בעוד שבהתראה לפרעה ישנה התייחסות רק ליאור{{הערה|ישנה אף התייחסות עם חזרתיות ניכרת ביחס ליאור- הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּ'''יְאֹר''' וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּ'''יְאֹר''' תָּמוּת וּבָאַשׁ הַ'''יְאֹר''' וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַ'''יְאֹר'''}}, במכה עצמה ישנה התייחסות לשלל מקווה מים ברחבי מצרים- ביאורים, באגמים במקווה המים ואף בעצים ובאבנים. | |||
[[רש"י]] בעקבות המדרש, מסביר כי אכן חל שינוי בין ההתראה לפרעה ובין המכה עצמה- {{ציטוטון|לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו, לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה ע"י אהרן}}. לפירושו, למשה ישנה הכרת הטוב כלפי היאור שהגן עליו כתינוק, ולכן ההכאה הועברה לאהרון וכן במכת צפרדע שבאה לאחריה. | |||
מנגד, ה[[אבן עזרא]] מבאר כי לא חל שינוי בין ההתראה והמכה ומבאר כי על אף שמשה אמר כי המכה בידי כוונתו בידיו ובידי אהרון לפי שהם שווים במכה. כמו כן, הוא מבאר כי המילה "יאור" שמובאת בהתראה הינה שם כולל שמפורט לאחר מכן במכה עצמה לכל סוגי המים שיוצאים מהיאור. | |||
==משך המכה== | |||
על אף שב[[תורה]] מובא שמכת דם נמשכה 7 ימים, יש מן המדרשים המתארכים את משך המכה לזמן שונה. | |||
במדרש{{הערה|סדר עולם רבה פרק ג'}} כתוב: "מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר ויפץ העם וגו' אימתי דרכו של תבן באייר, והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר מכות כל י"ב חדש"{{הערה|כל מכה הייתה חודש אחד}} במדרש{{הערה|שמות רבה פרשה ט}} כתוב שכל מכה הייתה חודש ומזה הנו מבינים שמכת דם הייתה חודש ימיים. | במדרש{{הערה|סדר עולם רבה פרק ג'}} כתוב: "מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר ויפץ העם וגו' אימתי דרכו של תבן באייר, והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר מכות כל י"ב חדש"{{הערה|כל מכה הייתה חודש אחד}} במדרש{{הערה|שמות רבה פרשה ט}} כתוב שכל מכה הייתה חודש ומזה הנו מבינים שמכת דם הייתה חודש ימיים. | ||
גרסה מ־09:35, 23 בינואר 2023
|
|
מכת דם הינה המכה הראשונה מעשרת המכות, במכת דם לכל המצריים מי היאור הפך לדם.
הסיפור במקרא
רקע
לאחר שמשה רבינו חזר ממדין בציווי השם בשביל שיגאל את עם ישראל מגלות מצרים הגיע משה למצרים ואמר לפרעה שישלח את עם ישראל ממצרים ופרעה לא הסכים ואז הכה אהרן הכהן את היאור ומי היאור נהפכו לדם.
המכה
במכת דם מי היאור היו דם ולמצריים לא היה מים ולעם ישראל היה מים כי מי היאור הפכו לישראל למים.
אחרי זמן מה[1] פרעה קרא למשה רבינו ואהרן הכהן והסכים לשחרר את עם ישראל עם יגמר המכה ואז משה ואהרון התפללו ונעצר המכה ואז פרעה לא הסכים להוציא את בני ישראל ממצרים.
מכת דם
|
|---|
|
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה. כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר. וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יְהוָה אֶת הַיְאֹר. |
| שמות ז,יד-כה |
תכלית המכה
במדרש[2] מובא כי הקב"ה בכוונה היכה בתחילה ביאור לפי שהמצרים עבדו לו, וממילא הכאת האלוה של המצרים תביא מורא בליבם ותהווה תשובה לדברי פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל" "למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור אמר הקדוש ברוך הוא אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא". במדרש אחר מובא כי יש בכך מידה של קל וחומר "הביא עליהן מכת דם מפני שהשליכו אותן ליאור, לפיכך דן את המים אשר ביאור".
ההתראה והמכה
ישנם מספר פערים בין ההתראה בה משה מזהיר את פרעה לפני המכה, ובין המכה עצמה. בהתראה, משה אומר לפרעה כי הוא זה שיכה את היאור "הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי", בעוד שבדברי ה' למשה לפני המכה מובא כי אהרון הוא זה שיכה את מימי מצרים. בנוסף, בעוד שבהתראה לפרעה ישנה התייחסות רק ליאור[3], במכה עצמה ישנה התייחסות לשלל מקווה מים ברחבי מצרים- ביאורים, באגמים במקווה המים ואף בעצים ובאבנים.
רש"י בעקבות המדרש, מסביר כי אכן חל שינוי בין ההתראה לפרעה ובין המכה עצמה- "לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו, לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה ע"י אהרן". לפירושו, למשה ישנה הכרת הטוב כלפי היאור שהגן עליו כתינוק, ולכן ההכאה הועברה לאהרון וכן במכת צפרדע שבאה לאחריה.
מנגד, האבן עזרא מבאר כי לא חל שינוי בין ההתראה והמכה ומבאר כי על אף שמשה אמר כי המכה בידי כוונתו בידיו ובידי אהרון לפי שהם שווים במכה. כמו כן, הוא מבאר כי המילה "יאור" שמובאת בהתראה הינה שם כולל שמפורט לאחר מכן במכה עצמה לכל סוגי המים שיוצאים מהיאור.
משך המכה
על אף שבתורה מובא שמכת דם נמשכה 7 ימים, יש מן המדרשים המתארכים את משך המכה לזמן שונה.
במדרש[4] כתוב: "מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר ויפץ העם וגו' אימתי דרכו של תבן באייר, והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר מכות כל י"ב חדש"[5] במדרש[6] כתוב שכל מכה הייתה חודש ומזה הנו מבינים שמכת דם הייתה חודש ימיים.
גם רש"י מפרש[7] וכך : "וימלא - מנין שבעת ימים, שלא שב היאור לקדמותו, שהייתה המכה משמשת רביע חדש ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה בהם}} ומזה רואים שמכת דם הייתה שבוע ימים.
האבן עזרא מפרש שמשה נשלח אל פרעה דווקא באותו בוקר שנשלח מכיוון שבאותו יום היה לפרעה מנהג למדוד כמה מים יש ביאור, והקב"ה רצה שפרעה ימדוד את המים ואז יראה איך ברגע שאהרן מכה המים נהפכו לדם.
על הפסוק "ויהי הדם בכל ארץ מצרים"[8] מפרש מדרש רבה ש"ממכת דם נתעשרו ישראל" ואיך נתעשרו? בגלל שלעם ישראל מי היאור היו מים במכת דם ולמצריים לא אז עם ישראל מכר למצריים את המים ועם היו המצריים משלמים סכום מסיום היה נשאר מים למצריים ולא היה להם דם.
קישורים חיצוניים
- "זמן עשר מכות מצרים" במדור שאל את הרב באתר מכת דם מתוך אתר Yeshiva
הערות שוליים
- ↑ ראה להלן
- ↑ שמות רבה ט,ט
- ↑ ישנה אף התייחסות עם חזרתיות ניכרת ביחס ליאור- הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר
- ↑ סדר עולם רבה פרק ג'
- ↑ כל מכה הייתה חודש אחד
- ↑ שמות רבה פרשה ט
- ↑ שמות, ז', כ"ה
- ↑ שמות ז',כ"א