קדש: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (להשארת הודעה לחצו כאן) • 17:33, 2 במרץ 2021 (IST)

קדש הינו הראשון מסימני ליל הסדר שבו עושים קידוש על יין.

ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מארבע כוסות.

מקור

במשנה‏^[1] כתוב:

	עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי
– משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

הלכות קדש

במשנה‏^[2] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.

בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.

בשולחן ערוך‏^[3] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה‏^[4] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה‏^[5] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה‏^[6].

כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.

בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד משנה ברורה תעג א.

זמן הקידוש

בבלי, פסחים, ק"ו, א'.

טעם

הערות שוליים