פרשני:אגרות הראיה: אגרת עט: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת עט |אגרות הראיה-|אגרת|עט|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- עט
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, י&quot;ב תמוז תרס&quot;ז.
-לכבוד החכם הנכבד מוהר&quot;אנייווירט שי', שלו' וברכה.
-מכתבו הנכבד הגיעני. ומאד שמחתי לראות, כי בחר בספר המעסיק את
-הלב והרגש בעמקי התורה והעבודה, ומאד חפצתי להגיה אור כפי מיעוט יכלתי
-על כל שאלותיו בהרחבה. אבל אני טרוד גדול כעת, ומוכרח אני להשיב, בקיצור
-נמרץ, רק הלכות פסוקות, כפי המבורר בלבבי בקצרה.
-כלל גדול אומר לכבודו, שההשקפה היותר מאירה בעניני אמונות ודעות,
-כמו בכל ענינים נשגבים, היא לצאת מהחוג הצר, שבו נמצאים שיטות מחולקות,
-הצוררות זו את זו ומבטלות אלו את אלו, ולבא עד מרום הפסגה, שמשם נשקפות
-כל הדעות בשרשן, איך שכולן עולות למקום אחד, ורק שינוי תנאים בארחות החיים
-ובמצב הנפשות הוא המחלק ביניהן. והחוקר המיושב, המשתמש בשכל ישר,
-מצורף לרגש בהיר ונכון, ידע איך להוקיר כל דבר בערכו, ואיך לשלב כל הדעות
-במצב כזה, שכל אחת תשלים את החסרון שיש בחברתה, אפילו במקום שהן נראות
-כחולקות זו על זו. זאת היא ההשקפה העליונה, הנובעת מההכרה האלקית האמיתית,
-&quot;הכולל הכל וכללם יחד&quot;<ref>ע' פיוט &quot;האוחז ביד משפט&quot;.</ref> וצריך בזהירות לחלק בין הצעה כוללת זאת, שהיא יודעת
-להעמיק אל חקר כל אחת מהדעות, ולהוקיר כל רגש כפי עומק שיוויו, ובין הסבלנות
-הקרה, הבאה מתוך מה שאין העולם הרוחני תופס מקום בנפש: זאת האחרונה
-מוכרחת היא לסגת אחור מפני האורה וברק החיים, והראשונה תגדל ותפרה תמיד
-במעלה יותר גדולה, עד אשר תמלא הארץ דעה את ד', שאז &quot;לא ירעו ולא ישחיתו
-בכל הר קדשי&quot;, ועם מילוי העושר המדעי והרחבת כל שיטה לפרטיה יהיה גדול כח
-השלום המקורי המאגד את כולם.
-ונשוב עתה אל התענית. אנו רואים בעינינו, שהעולם כולו, ביחוד עולם
-החיים, הוא משתכלל, לא ע&quot;י חיבורי כחות מצומצמים שכ&quot;א ואחד פועל על
-גבולו, כ&quot;א ע&quot;י התחברות של כחות, שכ&quot;א שואף להתרחב יותר מגבולו, וחברו
-דף 85
-ג&quot;כ שואף כן, וכשהם פוגשים זה בזה דוחק כ&quot;א את חברו ועוצרו, וע&quot;י התגוששויות
-כאלה מתהוה חזיון החיים. זה נוהג בין בטבע החמרי, בין אפילו בטבע השכלי
-והמוסרי. וזהו אור זיו חסד החיים, המתמלאים תמיד ממקור אין-סוף בכל צדדיהם,
-עד שהם מסבבים חיים, בין בהתגברם והתפרצם, בין בהדחקם והעצרם. ועפ&quot;ז
-הכחות הגופניים של האדם הם צריכים להיות בריאים ומלאים, לא רק ע&quot;פ אותה
-המדה שההגבלה המוסרית דורשת אותם, כ&quot;א במדה יותר חזקה מזה. כן צריך
-להיות כשהעולם הוא כתיקונו. אותו המותר של ההתגברות הגופנית, באופן הגון
-צריך הוא להיות הולך ע&quot;י איזה עמל המכשיר את המוסר העליון, זהו עמל התורה
-והמצות, שכדי להעמיק את רישומם, ולקבע את ערכם חזק בחיים, יש להם דוקא
-דברים העוצרים בעדם, בין מצד החברה, בין מצד הרעיון האנושי טרם שנתבכר
-יפה, ובזה הוא משלים את תעודתו. האדם לא נברא ג&quot;כ באופן כזה שלא יחטא
-כלו, כ&quot;א שיזהר מן החטא, ואם ישגה ויחטא ישוב. התשובה בעצמה היא ג&quot;כ
-התעוררות-חיים נפלאה. בכללות המציאות, ההתעסקות של ההריסה שלצורך בנין
-גם היא בנין תקרא. ע&quot;כ מובן הדבר, שאדם שכחותיו הם מלאים יותר מכל הצורך
-לפעולה, יותר מהנדרש לו להרגשת החיים הישרים ולעבודה נדרשת, עד שגם
-עמל הדרישה והעיון לא יספיקו להעמיד את הכחות על מדתם הראויה, לאיש הזה
-התענית היא חובה קדושה, נדרשת לו ע&quot;פ רוב לפי תכונת מצבו החומרי ג&quot;כ,
-וק&quot;ו לפי מצבו המוסרי. רק הנטיה הפראית של הזלילה תסבול מעט מזה, וזה
-יוסיף עוד לוית חן על המבוקש של התענית. אבל כל חלקי הגוף והנפש יוסיפו
-בזה ערך ויופי, וגם אמץ מסודר. זוהי התענית המפוארת בפי חכמי תורה. ממילא
-מובן, שבזמן שהעולם לקוי והכחות הנם מחוסרים, ע&quot;י קלקולי המנהגים של
-התרבות הפגומה, עד שלא די שלא נמצא באדם שפע כח יותר על הנדרש לעבודת
-מעשה ועבודת עיון, כ&quot;א עוד חסר לו הרבה מההכרח, אז תהי' התענית לחטא
-ולא למצוה. תעניות הצבור, שאנו מחזיקים לזכרון החרבן, יש בהן ג&quot;כ ממין זה.
-חסרון העבודה הלאומית, שאוכלת הרבה בחיי אומה סדורה, גורם שכחות מיותרים
-יקבצו באומה בכללה, והתיקון המוסרי הנובע מהם הוא להריקם ע&quot;י תענית, שנועדה
-ג&quot;כ לזכרון, שהשמוש בכחות המיותרים לרעה גרם לאבד את אשרנו הכללי,
-&quot;והיה תף וחליל וגו' ואת פועל ד' לא יביטו&quot; וגו'.
-החלומות. מהשקפה בהירה של דעת אלקים, אנו באים להחליט, שהעולם
-הפנימי שלנו הוא מונהג בסדרים לא פחות מכוונים ומדויקים מהעולם החיצוני,
-ע&quot;כ א&quot;א שהמצב של החלום, שהוא חלק הגון מהחיים, לא יהי' מקושר בקשר
-חשוב עם כללות החיים, החמריים והמוסריים. וכאשר ע&quot;פ רוב א&quot;א לאדם להכיר
-אל נכון מצבו הפנימי, יחושו הנאמן אל המושגים האלקיים, שהמה יסוד האושר
-והמוסר, נטייתו אל האשר והטוב מצד עצמם, לא מצד שום סבה חיצונית הפועלת
-עליו, ולפ&quot;ז ערך כחותיולענין שמושם וצרכם. הכרעה פנימית כזאת מתבחנת
-יותר בדרך אינסטינקטיבי, שלא רק השכל יבחין אותה, כ&quot;א ביותר כח המדמה
-החפשי, שבצירוף הבחנה שכלית מעמידים את הדברים על מכונם, ומבררים את
-הרשמים הנובעים מתוך התוכן היותר פנימי של ההכרה העצמית, שהם היותר
-ראויים לסמוך עליהם ביושר לבב, שזהו התוכן של הבחנת החלומות ורגשי הנפש
-הפנימיים בכלל.
-דף 86
-בנוגע לתענית-חלום. בכלל ראוי לתן מקום הגון בחיים לרגשי הנפש כמו
-שהם, בלא התחכמות יתרה, שזאת היא עצם חכמת החיים. ע&quot;כ המצב הנפשי,
-שתובע מהאדם למלא את דרישתו ע&quot;י איזה צער וסיגוף, שהיותר טבעי היא
-התענית, הוא ענין הראוי לתן לו מקום. ובזה הוא מוצא את ערכו לזכר נפש יקרה
-ואהובה וכל כיו&quot;ב. אמנם בענין יו&quot;כ, צריכים אנו לשים לב כי המחשבה האלקית
-כוללת כל רעיון חדש או ישן, ע&quot;כ כל דרך וענין אשר נמצא לטוב נוכל בבטחה
-לתלות בטעמי תורה, ובכלל זהו דרך התורה לרמז על איזה יסוד, שממנו אנו
-יכולים לשאוב מקורי ידיעות והכרות מוסריות כלליות, להעמיד לנו דרך חיים
-לעד, בכלל חקים ומשפטים צדיקים.
-אמנם יתר ההשערות בענינים הנפשיים, העומדים חוץ מגבול החיים המעשיים
-והמוסריים, אף שאין אנו יכולים להכחישם, מ&quot;מ אין לנו להמשיך על פיהם ארחות
-חיים ע&quot;פ תורתנו הק', שהרחיקה אותנו מלהיות צוללים בחזיונות בלתי-ברורים,
-כאשר אסרה לנו כל מיני כשוף ודרישה אל המתים, ואסרה לכהנים להטמא למתים.
-וקשרה את המצות כולן אל החיים. ואמרו בירושלמי דברכות פ&quot;ג, &quot;כל ימי חייך,
-ימים שאתה עוסק בהם בחיים, ולא ימים שאתה עוסק בהם במתים&quot;. העולם המופשט
-מן החיים המעשיים ראוי להיות יותר מלא ונשא מהחיים המוגבלים, אבל אם נבא
-להמשיך ממנו מעשים ונמוסים ורעיונות מעסיקים את הכלל, ודאי יטמאו את
-הרעיון. ע&quot;כ אפילו הנביאים לא נתנבאו כ&quot;א לימות המשיח, אבל עוה&quot;ב עין לא
-ראתה אלקים זולתך<ref>ברכות לד:</ref>.
-כללתי במאמרים קצרים את יסודי השקפותי על השאלות האמורות במכתב
-כ&quot;ת. ויסלח לי על קיצורי, כי א&quot;א לי להרחיב הדברים כעת מפני טרדתי הרבה.
-ואומר שלו' וברכה, כנה&quot;י ונפש דוש&quot;ת באהבה,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק הנ&quot;ל
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת עט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:12, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת עט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:12, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש