|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת מב |אגרות הראיה-|אגרת|מב|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' כסלו תרס"ז.
| |
| הררי קודש ישאו ברכת שלו' לכבוד הרב החכם הגדול, גאון המבקרים
| |
| והמעירים, מופיע אורה על חמדות גנוזות, מוהר"ר שלמה בובר שליט"א.
| |
| אחדשה"ט באה"ר.
| |
| ספר האורה, די שדר לי מר, האיר את רוחי זה כמה, מאז בא לידי, ואין בפי
| |
| די תודה להשיב למר כפעלו, על אות כבודו ואהבתו לכבדני במנה יפה מתנה כבודה
| |
| וחמודה זאת. ומה נשתוממתי לראות את גודל שקידת אדוני, להפיץ אורו על דברי
| |
| רבותינו הקדמונים. ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים נוטרי כרם ד', מעזקיו
| |
| ומסקליו. ואני תפלה יחזק ויאמץ הבוחר בחכמים ובמשנתם, ב"ה, את חילו לאורייתא,
| |
| וימים רבים, דשנים ורעננים, על ימיו יוסיף, ברב און ועצמה, להוסיף לתת לנו
| |
| פרי קודש הלולים תנובת רבותינו, שדבריהם הנם לנו למאורות, עדי יבוא לציון גואל,
| |
| ואור חדש יזרח על עם ד' אלה המצפים לאורה וישועה, יראו עינינו וישמח לבנו
| |
| במהרה בימינו אמן.
| |
| אחרתי מהשיב לכבוד הדרתו, מרובי טרדותי שהנני מוקף מהם מאד מאד,
| |
| ולא עלתה בידי אפילו לעיין כראוי בדבריו האהובים.
| |
| עתה כרגע פתחתי את הספר, וראיתי בענין הטמנה סי' נ"א פי' יפה על
| |
| לשון חכמים "מצטמק ויפה לו", שהכונה היא שהאדם שמח ויפה לו בזה, וכן "רע
| |
| לו" כשהוא מתעצב בזה, ולא קאי על התבשיל כרגילות העולם לחשוב. והי' נכון
| |
| בזה מאד מה שאמרו בגמ' ר"פ כירה להגביל בזה כללים, דאם קאי על התבשיל
| |
| יש לטעום ולהבחין כל פרט, אבל אם קאי על האדם שייך לומר דאזלינן בתר רובא
| |
| דעלמא, ואם אחד יפה לו במה שרוב בנ"א רע להם אמרינן בטלה דעתיה, כדאמרינן
| |
| בכמה דוכתי, ומשו"ה אמרי' שם דל"ז ב', דאם קבעו לאורחים הוי מצטמק ורע,
| |
| אע"ג דעצם התבשיל נעשה בזה יפה ומוטעם, אבל האדם הוא מצטער מפני העדר
| |
| כבוד האורחים, כמו שפירש"י, וכו"ע אם היו להם אורחים הוי בכה"ג רע להם,
| |
| ול"א בטלה דעתו אצל ב"א בכה"ג, כתוס' דצ"ב ב' ד"ה ואת"ל, ועי' ד' קמ"ד ב'.
| |
| אבל הנני מצטער על יופי הפירוש, שצריך יהי' על פיו להגיה בלשון הגמ' בד'
| |
| ל"ח א', "דביצים מצומקות מצטמקות ויפה להן נינהו", ולפי פירוש רבינו הי' ראוי
| |
| לגרוס גם כאן "ויפה לו", דאגבראקאי. ובירושלמי אי' הוספת תיבת "תבשיל"
| |
| במצטמק, אולי להורות דקאי על התבשיל.
| |
| בסי' ק"ד בסופו, "גף העוף פרק שלישי דלהדי הגוף אסור", נראה שאוסר
| |
| בכל פרק שלישי, ובתשו' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ז, בשם הרשב"א ע"ש רש"י,דאוסר
| |
| רק אם נשבר סמוך לגוף. ולפ"ז צריך להעיר, שהפירוש הוא כך: פרק שלישי אסור,
| |
| ובאיזה מקום דוקאדלהדי הגוף, ולא קאי על כל פרק שלישי, כ"א מסמן הוא את
| |
| מקומו באיזה מקום דפ"ש יהי' אסור. וצ"ע בסי' קכ"א בדין גף, ונראה שהלשון
| |
| צריך תיקון קצת.
| |
| בסי' א' בעשרה מילי דחסידותאדעביד רב. ילה"ע מכאן ע"ד הרמב"ם ה'
| |
| דעות פ"ב ה"ד, "אמרו עליו על רב תלמיד רה"ק שלא שח שיחה בטלה כל ימיו",
| |
| והי' ראוי להחשב מכלל מילי דחסידותא. ואולי משום דאמרי' יומא די"ט ב' השח
| |
| דף 41
| |
| ש"ח<ref>עי' רש"י סוכה כ"ח. ד"ה שיחת.</ref> עובר בעשה ובלאו, א"כ ל"ה מילי דחסידותא. והא דחשיב לי' הרמב"ם לרבותא,
| |
| היינו משום דאין הבריות נזהרים בזה. אבל במאירי כתב דרך צחות אמרו השח
| |
| ש"ח כו', נראה דס"ל דהוי מד"ח וקרא אסמכתא בעלמא. ובסק"ז העיר מר דקומה
| |
| זקופה ד"א ל"ה מילי דחסידותא, כ"א אסרו מדינא. מ"מ לא נפלאת היא כ"כ למיחשבה,
| |
| אם אין העולם נזהרים. וכה"גחשיבבפ' כל כתבי, שמביא כת"ר, כמה דברים שהם
| |
| מדינא בתור "תיתי לי", כמו ג"ס בשבת דהוי חיובאאכו"ע, וציצית ותפילין, וי"ל
| |
| דהכל מטעם הנ"ל, ועי' תוס' חולין ל"ז ד"ה שלא הרהרתי. ובכלל י"ל, דמידי
| |
| דרבנן כ"ז שלא היו נהוגים ברוב ישראל, וליכא "הגוי כולו", ל"ח עדיין איסור
| |
| גמור, ומה"ט התירו שמן שבדקו שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וכע"ז ל"ו א,
| |
| ועי' ר"מ ה' ממרים פ"ב ה"ו, וכ"מ שם, וה"ז בסוף ד' הכ"מ, ובלח"מ שם, דכ"ז
| |
| שלא פשטה ברוב ישראל אין צריך היתר, א"כ א"ש דכל הדברים שחשיב בימיהם
| |
| עוד לא נתפשטו בכ"י, והיו מילי דחסידותא, אע"פ שאח"כ כשנתפשטוהויין איסורי
| |
| דרבנן מדינא.
| |
| חפצתי להעיר יותר בדברי רבינו ובד' כ' הדרתו החביבים, אבל הפסיקוני
| |
| טרדות ומנעוני מחפצי.
| |
| והנני בזה יוצא דרך בית כניסתי בתודה וברכה, לאחזוקיטיבותא למר על
| |
| כל הטוב אשר עשה ויעשה לבית ישראל, בעוררו ראשונים, היקרים מפז ומפנינים.
| |
| והי' זה שלו' וברכה, כנפשו היקרה, ונפש דורש"ת בברכה מאדמת הקדש, מכבדו
| |
| ומוקירו כרום ערכו,
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק
| |
| עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |