פרשני:אגרות הראיה: אגרת רלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רלו |אגרות הראיה-|אגרת|רלו|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ג מ"ח תר"עין. | |||
אדון רב פעלים וגדל ערך מר פרנק נ"י, שלו' וברכה. | |||
אדוני היקר, | |||
הגיעני תלגרם מצפת, שהאדמיניסטרציה מכריחה את האכרים, מיסוד המעלה | |||
ומשמר הירדן, שיעבדו את עבודת האדמה בשנה זו, שהיא שנת השמיטה, ובזה | |||
מעוררים משטמה רבה בין אחים, ואי-מנוחה בכל הסביבה. וכבר בקשתי מכבוד | |||
הדרתו, שיואיל נא בטובו לצות על הפקידים שתחת חסותו, שיניחו לעשות לכל | |||
איש כישר בעיניו, ואל נפגע ברגשי הדת של שום יחיד. כי ההיתר הנהוג הוא | |||
היתר של דחק, ומי שהוא חפץ שלא לעבוד כלל את האדמה בשביעית הרי זה | |||
משובח, וע"י כפיה דתית מתרעע כל הענין של ההיתר, שלא נאמר כי אם על פי | |||
האופן ששום יד לא תתערב בזה, כ"א האכרים בעצמם, שכל אחד יתנהג בזה ע"פ | |||
נטיית רוחו, מי שירצה יהיה מקל ומי שירצה יהי' מחמיר. ואבקש בזה מאד מאד | |||
את אדוני הנעלה, כבוד הדרתו, שימלא את בקשתי. ואם יש צורך לדבר בענין | |||
זה בעל פה, לא אטריח את הדרתו לבא אלי, כי-אם יגביל לי הזמן ואבא אליו לברר | |||
לפניו את גדל הערך של ענין זה, של הסרת הכפיה בעולם הדת והחיים בארץ | |||
ישראל ביחוד. והנני מחכה לתשובתו הנכבדה. | |||
ברגשי כבוד נעלים מאד, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] |
גרסה מ־15:43, 1 ביוני 2021
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ג מ"ח תר"עין. אדון רב פעלים וגדל ערך מר פרנק נ"י, שלו' וברכה. אדוני היקר, הגיעני תלגרם מצפת, שהאדמיניסטרציה מכריחה את האכרים, מיסוד המעלה ומשמר הירדן, שיעבדו את עבודת האדמה בשנה זו, שהיא שנת השמיטה, ובזה מעוררים משטמה רבה בין אחים, ואי-מנוחה בכל הסביבה. וכבר בקשתי מכבוד הדרתו, שיואיל נא בטובו לצות על הפקידים שתחת חסותו, שיניחו לעשות לכל איש כישר בעיניו, ואל נפגע ברגשי הדת של שום יחיד. כי ההיתר הנהוג הוא היתר של דחק, ומי שהוא חפץ שלא לעבוד כלל את האדמה בשביעית הרי זה משובח, וע"י כפיה דתית מתרעע כל הענין של ההיתר, שלא נאמר כי אם על פי האופן ששום יד לא תתערב בזה, כ"א האכרים בעצמם, שכל אחד יתנהג בזה ע"פ נטיית רוחו, מי שירצה יהיה מקל ומי שירצה יהי' מחמיר. ואבקש בזה מאד מאד את אדוני הנעלה, כבוד הדרתו, שימלא את בקשתי. ואם יש צורך לדבר בענין זה בעל פה, לא אטריח את הדרתו לבא אלי, כי-אם יגביל לי הזמן ואבא אליו לברר לפניו את גדל הערך של ענין זה, של הסרת הכפיה בעולם הדת והחיים בארץ ישראל ביחוד. והנני מחכה לתשובתו הנכבדה. ברגשי כבוד נעלים מאד, הק' אברהם יצחק ה"ק