פרשני:אגרות הראיה: אגרת שי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת שי |אגרות הראיה-|אגרת|שי|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ט סיון תרעי"ן. | |||
לכבוד הועד הנכבד ברחובות ת"ו, שלו' וברכה. | |||
הרב ר' צבי קאהן, קובל לפני על כבוד הועד והמושבה בכלל, שהם מונעים | |||
אותו מלהדר איזה הידורים, שהוא חפץ לעשות בפירותיו לשנה זו מפני חשש השמיטה. | |||
ובאמת אנכי התניתי ובארתי ביסוד ההיתר, שאין ראוי לכל אחד לכוף את חברו, | |||
וכל מי שרוצה להדר ולקיים דיני שביעית לכל פרטיהם, אין למנע ממנו. ואין | |||
בזה שום לעז, כי הכל יודעים שישנן כמה שאלות, שכל קהל עדת ישראל סומכין | |||
על המקילין, כמו סרכות, וחדש בחו"ל וכיוצא בהם, ומ"מ אין מוחים כלל בידי | |||
המהדרים שחפצים לצאת גם ידי המחמירים. והארכתי קצת בזה בספרי "שבת | |||
הארץ". | |||
ע"כ אבקש בזה את כבודם, שלא יפריעו את הרב ר' צבי קאהן, מכל ההידורים | |||
שהוא חפץ לעשות בשלו, רק שיקבל עליו שלא יוציא ח"ו שום לעז על ההיתר, | |||
הנהוג, ע"פ גאוני קשישאי וע"פ יסודות חזקים מש"ס בבלי וירושלמי, וגדולי | |||
הפוסקים קמאי ובתראי וסברות ברורות, שכדאי לסמוך עליהן בתור הוראת שעה, | |||
בשעת הדחק הגדול הזה לטובת ישוב ארצנו הקדושה. וכל המתנהגים בגדרי | |||
דף 346 | |||
ההיתר, אשר בארתי אותם, להזהר במלאכות שהם מה"ת, לעשותן ע"י נכרים, | |||
או ע"י שאלת חכם באיזו עצה בדברים המסופקים, ובמלאכות דרבנן ע"י ישראל | |||
אחר המכירה, אין עליהם ח"ו שום חשש כלל, מפני שהם עושים כתורה וכמצוה, | |||
ככל דרכי הוראות או"ה הנידונים בעם ד' שלומי אמוני ישראל, ע"פ הש"ס והפוסקים | |||
מעולם. והנני חותם בברכה ורב כבוד כנה"י, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
נ"ב. ובאמת בכל דבר שאין בו משום הפסד אני רוצה לצאת ידי כל | |||
הדעות, וכן ראוי לנהוג בכל כה"ג, וירא שמים יצא ידי שניהם, וע"כ תקנתי עוד | |||
בראשית השנה חותמות לחתום על הכתבים של המסחר שהמחיר בשביעית הוא | |||
בשביל המכשירים והטורח. וכיוצא בזה בדעתי הי' לעשות שטרות של הפקר | |||
והרשאת ב"ד, שהכל נעשה ברשות ב"ד, ובלבד שלא יהי' מזה שום הפסד ולעז | |||
ח"ו. כי הכל יודעים, שאע"פ שאנו מקילים במקום הדחק, לחשוב ע"י המכירה | |||
שהפירות אינם פירות שביעית, מ"מ כל מה שאנו יכולים לצאת מכל חשש אנו | |||
עושים, וכה"גדיו"ט שני של גליות ואפי' במקום שהדברים סותרים זא"ז, כמו | |||
סוכה בשמיני עצרת, מ"מ כיון שעושים כדי לצאת מכל ספק כך הוא דרכן של | |||
ישראל קדושים. | |||
הנ"ל | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] |
גרסה מ־15:50, 1 ביוני 2021
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ט סיון תרעי"ן. לכבוד הועד הנכבד ברחובות ת"ו, שלו' וברכה. הרב ר' צבי קאהן, קובל לפני על כבוד הועד והמושבה בכלל, שהם מונעים אותו מלהדר איזה הידורים, שהוא חפץ לעשות בפירותיו לשנה זו מפני חשש השמיטה. ובאמת אנכי התניתי ובארתי ביסוד ההיתר, שאין ראוי לכל אחד לכוף את חברו, וכל מי שרוצה להדר ולקיים דיני שביעית לכל פרטיהם, אין למנע ממנו. ואין בזה שום לעז, כי הכל יודעים שישנן כמה שאלות, שכל קהל עדת ישראל סומכין על המקילין, כמו סרכות, וחדש בחו"ל וכיוצא בהם, ומ"מ אין מוחים כלל בידי המהדרים שחפצים לצאת גם ידי המחמירים. והארכתי קצת בזה בספרי "שבת הארץ". ע"כ אבקש בזה את כבודם, שלא יפריעו את הרב ר' צבי קאהן, מכל ההידורים שהוא חפץ לעשות בשלו, רק שיקבל עליו שלא יוציא ח"ו שום לעז על ההיתר, הנהוג, ע"פ גאוני קשישאי וע"פ יסודות חזקים מש"ס בבלי וירושלמי, וגדולי הפוסקים קמאי ובתראי וסברות ברורות, שכדאי לסמוך עליהן בתור הוראת שעה, בשעת הדחק הגדול הזה לטובת ישוב ארצנו הקדושה. וכל המתנהגים בגדרי דף 346 ההיתר, אשר בארתי אותם, להזהר במלאכות שהם מה"ת, לעשותן ע"י נכרים, או ע"י שאלת חכם באיזו עצה בדברים המסופקים, ובמלאכות דרבנן ע"י ישראל אחר המכירה, אין עליהם ח"ו שום חשש כלל, מפני שהם עושים כתורה וכמצוה, ככל דרכי הוראות או"ה הנידונים בעם ד' שלומי אמוני ישראל, ע"פ הש"ס והפוסקים מעולם. והנני חותם בברכה ורב כבוד כנה"י, הק' אברהם יצחק ה"ק נ"ב. ובאמת בכל דבר שאין בו משום הפסד אני רוצה לצאת ידי כל הדעות, וכן ראוי לנהוג בכל כה"ג, וירא שמים יצא ידי שניהם, וע"כ תקנתי עוד בראשית השנה חותמות לחתום על הכתבים של המסחר שהמחיר בשביעית הוא בשביל המכשירים והטורח. וכיוצא בזה בדעתי הי' לעשות שטרות של הפקר והרשאת ב"ד, שהכל נעשה ברשות ב"ד, ובלבד שלא יהי' מזה שום הפסד ולעז ח"ו. כי הכל יודעים, שאע"פ שאנו מקילים במקום הדחק, לחשוב ע"י המכירה שהפירות אינם פירות שביעית, מ"מ כל מה שאנו יכולים לצאת מכל חשש אנו עושים, וכה"גדיו"ט שני של גליות ואפי' במקום שהדברים סותרים זא"ז, כמו סוכה בשמיני עצרת, מ"מ כיון שעושים כדי לצאת מכל ספק כך הוא דרכן של ישראל קדושים. הנ"ל