ברכת שהכל נהיה בדברו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכת שהכל''' היא אחת מברכות הנהנין שבה מודים לה' שה' אמר ונהיה. | '''ברכת שהכל''' היא אחת מברכות הנהנין שבה מודים לה' שה' אמר ונהיה. | ||
==מקור== | |||
במשנה מובא כי על מאכלים שאין גידולם מהאדמה יש לברך שהכל {{ציטוטון|עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו}}. הגמרא, מביאה דוגמאות נוספות לדין זה וקובעת כי גם על בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה מברכים שהכל. | |||
במשנה{{הערה|משנה, [[מסכת ברכות]], פ"ו, ב'.}} כתוב שאם מישהו בירך שהכל על דבר שלא מברכים עליו שהכל יצא והרמב"ם מפרש{{הערה|פירוש הרמב"ם על משנה, ברכות פ"ו, ב'.}} שהכוונה ששהכל פותר אפילו את הפת והיין ור"ע מברטנורא מסכים אם הרמב"ם וגם כותב שעדיף מתחילה לברך את הברכה הנכונה ולא שהכל{{הערה|ברטנורא שם.}}. | כמו כן, הגמרא {{#makor-new:ברכות מ ב|בבלי-ברכות|מ|ב}} קובעת כי גם מאכלים הנאכלים בשעת הדחק או שלא כדרכם מברכים שהכל {{ציטוטון|על הפת שעיפשה ועל היין שהקרים, ועל התבשיל שעבר צורתו אומר: שהכל}}. הגמרא מוסיפה כי גם על פטריות וכמהין מברכים שהכל, מכיוון שאין הם יונקים את חיותן מהאדמה. | ||
במקור אחר, הגמרא {{#makor-new:בבא בתרא צו ב|בבלי-בבא-בתרא|צו|ב}} מביאה כי גם על משקאות שנעשים מצמחים מברכים שהכל {{ציטוטון|תנו רבנן: אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו}}. | |||
במשנה {{הערה|משנה, [[מסכת ברכות]], פ"ו, ב'.}} כתוב שאם מישהו בירך שהכל על דבר שלא מברכים עליו שהכל יצא והרמב"ם מפרש {{הערה|פירוש הרמב"ם על משנה, ברכות פ"ו, ב'.}} שהכוונה ששהכל פותר אפילו את הפת והיין ור"ע מברטנורא מסכים אם הרמב"ם וגם כותב שעדיף מתחילה לברך את הברכה הנכונה ולא שהכל{{הערה|ברטנורא שם.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברכות הנהנין]] | [[קטגוריה:ברכות הנהנין]] | ||
גרסה מ־18:21, 28 ביוני 2021
|
|
ברכת שהכל היא אחת מברכות הנהנין שבה מודים לה' שה' אמר ונהיה.
מקור
במשנה מובא כי על מאכלים שאין גידולם מהאדמה יש לברך שהכל "עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו". הגמרא, מביאה דוגמאות נוספות לדין זה וקובעת כי גם על בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה מברכים שהכל.
כמו כן, הגמרא ברכות מ ב קובעת כי גם מאכלים הנאכלים בשעת הדחק או שלא כדרכם מברכים שהכל "על הפת שעיפשה ועל היין שהקרים, ועל התבשיל שעבר צורתו אומר: שהכל". הגמרא מוסיפה כי גם על פטריות וכמהין מברכים שהכל, מכיוון שאין הם יונקים את חיותן מהאדמה.
במקור אחר, הגמרא בבא בתרא צו ב מביאה כי גם על משקאות שנעשים מצמחים מברכים שהכל "תנו רבנן: אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו".
במשנה [1] כתוב שאם מישהו בירך שהכל על דבר שלא מברכים עליו שהכל יצא והרמב"ם מפרש [2] שהכוונה ששהכל פותר אפילו את הפת והיין ור"ע מברטנורא מסכים אם הרמב"ם וגם כותב שעדיף מתחילה לברך את הברכה הנכונה ולא שהכל[3].
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת ברכות, פ"ו, ב'.
- ↑ פירוש הרמב"ם על משנה, ברכות פ"ו, ב'.
- ↑ ברטנורא שם.