חלפים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
החלפים הם חסרי חוד בקצם. לעומת זאת יש צדי השחזת הסכין. צדי השחזה ישרים מאפשרים תיקון הסכין, חידודו ותיקון פגימותיו ללא שינוי צורת הסכין. שמירת צדי הסכין נעשית על ידי החזקת הסכין ישר כל זמן ההשחזה. לשמירת זוית מדויקת כל זמן ההשחזה משתמשים שוחטים רבים במכשיר עזר מיוחד. במקרה זה מוכנס הצד האחורי של הלהב לחריץ בתוך קרש המלוטש בקצותיו בזוית המבוקשת, הזוית המלוטשת מועברת על פני אבן ההשחזה ומחזיקה את הסכין בקביעות באותה הזוית. | החלפים הם חסרי חוד בקצם. לעומת זאת יש צדי השחזת הסכין. צדי השחזה ישרים מאפשרים תיקון הסכין, חידודו ותיקון פגימותיו ללא שינוי צורת הסכין. שמירת צדי הסכין נעשית על ידי החזקת הסכין ישר כל זמן ההשחזה. לשמירת זוית מדויקת כל זמן ההשחזה משתמשים שוחטים רבים במכשיר עזר מיוחד. במקרה זה מוכנס הצד האחורי של הלהב לחריץ בתוך קרש המלוטש בקצותיו בזוית המבוקשת, הזוית המלוטשת מועברת על פני אבן ההשחזה ומחזיקה את הסכין בקביעות באותה הזוית. | ||
==חיוב טבילה בסכין שחיטה== | |||
כתב בשולחן ערוך [[יורה דעה סימן קכ]] וז"ל: "סכין של שחיטה או סכין שמפשיטין בו), (ארוך), יש מי שאומר שאינו צריך טבילה". | |||
וכתב רמ"א בהגה: "ויש חולקין (תשב"ץ). וטוב לטובלו בלא ברכה". | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן קכ]] |
גרסה אחרונה מ־06:34, 29 באוגוסט 2016
|
סכיני השחיטה אשר בהם נהגו לשחוט בכל תפוצות ישראל.
החלפים הם חסרי חוד בקצם. לעומת זאת יש צדי השחזת הסכין. צדי השחזה ישרים מאפשרים תיקון הסכין, חידודו ותיקון פגימותיו ללא שינוי צורת הסכין. שמירת צדי הסכין נעשית על ידי החזקת הסכין ישר כל זמן ההשחזה. לשמירת זוית מדויקת כל זמן ההשחזה משתמשים שוחטים רבים במכשיר עזר מיוחד. במקרה זה מוכנס הצד האחורי של הלהב לחריץ בתוך קרש המלוטש בקצותיו בזוית המבוקשת, הזוית המלוטשת מועברת על פני אבן ההשחזה ומחזיקה את הסכין בקביעות באותה הזוית.
חיוב טבילה בסכין שחיטה[עריכה]
כתב בשולחן ערוך יורה דעה סימן קכ וז"ל: "סכין של שחיטה או סכין שמפשיטין בו), (ארוך), יש מי שאומר שאינו צריך טבילה".
וכתב רמ"א בהגה: "ויש חולקין (תשב"ץ). וטוב לטובלו בלא ברכה".