לדוד ה' אורי וישעי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
| מקור = תהילים כ"ז | | מקור = תהילים כ"ז | ||
}} | }} | ||
פרק מספר תהילים (פרק כז) | '''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". | ||
==מנהג אמירתו באלול== | |||
לפי המנהג, החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים את המזמור בתפילת שחרית וכן בתפילת ערבית כאשר ישנן קהילות בהן נוהגים לומר את המזמור בתפילת מנחה במקום בתפילת ערבית. המקור של המנהג הוא בדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות}}. | |||
החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים | |||
עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא|ח"ה, דברים, עמ' מד}} | |||
==רקע המזמור== | |||
ה[[אבן עזרא]] מפרש כי דוד חיבר את המזמור באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא עמם עוד למלחמה. | |||
==קישורים== | ==קישורים== | ||
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה | [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה |
גרסה מ־19:09, 21 ביולי 2021
|
תהילים כ"ז
לדוד, ה' אורי וישעי |
---|
א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. |
תהילים כ"ז |
לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת".
מנהג אמירתו באלול
לפי המנהג, החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים את המזמור בתפילת שחרית וכן בתפילת ערבית כאשר ישנן קהילות בהן נוהגים לומר את המזמור בתפילת מנחה במקום בתפילת ערבית. המקור של המנהג הוא בדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות".
עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :"בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא" (ח"ה, דברים, עמ' מד)
רקע המזמור
האבן עזרא מפרש כי דוד חיבר את המזמור באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא עמם עוד למלחמה.
קישורים
שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי באתר ישיבה