פורים קטן: הבדלים בין גרסאות בדף

פורים קטן הוא יום שמחה שחל בתאריכים י"ד-ט"ו באדר א'. בשנה מעוברת חוגגים את חג הפורים בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ב', אך גם בימים י"ד-ט"ו באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".

מעמדו בהלכה

במשנה מגילה ו ב מבואר כי "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". הר"ן דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים‏^[1]. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק הרמב"ם‏^[2]. באופן שלישי, הרא"ש מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. בדומה לשיטת הרא"ש, גם המהר"ם מרוטנבורג‏^[3] הסביר כי דברי הגמרא כי אין להתענות ולהספיד בימי פורים קטן הוא דווקא לפי שבטלה מגילה תענית, אמנם בימינו לאחר שבטלה אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.

להלכה, השולחן ערוך אורח חיים תרצז א פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. הרמ"א מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן "מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד". הרמ"א כותב כי תוספת הסעודה היא בי"ד באדר א' והמשנה ברורה מבאר כי הכוונה גם לבני הפרזים וגם לבני המוקפים.

מנגד, הגר"א‏^[4] פסק כי חובת הסעודה היא בשני הימים ללא תלות אם מדובר בבני הכרכים או המוקפים. לשיטתו, מכך שהגמרא דייקה כי אין להתענות ולהספיד בי"ד וט"ו באדר א', מוכח כי יש בימים אלו גם חובת שמחה וסעודה יתירה לפי שדינים אלו תלויים אלו באלו.

בשו"ת מנחת יצחק‏^[5] פסק בדרך אמצעית כי ריבוי הסעודה הוא בדומה לחגיגות פורים ולכן בני הפרזים יחגגו בי"ד באדר א' ואילו בני המוקפים בט"ו וכן פסק הרב עובדיה יוסף‏^[6]. בכל מקרה, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת אורח חיים תרצה א.

משמעות היום

החתם סופר‏^[7] כתב כי לפי חשבון השנים של שנות העיבור, השנה בה גזר המן את הגזירה על היהודים הייתה אמורה להיות שנה מעוברת והמן התכוון שהגזירה תתבצע באדר הראשון, לפי שאין בו את זכותו של משה רבינו שהיארצייט שלו מצוין באדר שני. אמנם, לאחר שאירע נס פורים והיהודים ניצלו, החליטו שלא לעבר את השנה על מנת שיהיה ליהודים הנלחמים את זכות פטירתו של משה. על פי דברים אלו, קובע החת"ס כי הסיבה שחוגגים את פורים קטן היא משום שהנס עצמו היה אמור להתרחש באדר א' אילולא שהחליטו שלא לעבר את השנה ולכן יש לחגוג גם בו.

רבי צדוק הכהן מלובלין‏^[8] אומר כי כיוון שגם חודש אדר א' קרוי אדר, הרי שבשעה שמגיע יום י"ד באדר א' אזי כבר מגיע זמן מחיית עמלק. הוא מסביר שכאשר האדם מרבה בסעודה הוא מרגיש שמחה בליבו שתוכל לסייע לו למחות את יצר הרע שנמצא בתוכו- העמלק הרוחני ובכך "לתקן הלב כסיל לשמאלו". כך הוא גם מסביר כי פורים קטן נאסר בהספד ותענית לפי שעל האדם לשמוח ביום הפורים שהוא יום התגלות אור תורה שבעל פה כפי שדרשו חז"ל "ליהודים היתה אורה"- אורה זו תורה.

קישורים חיצוניים

• האם חייבים להרבות בסעודה בפורים קטן? הרב שמואל אריאל
• הלכות פורים קטן ופורים משולש הרב בנימין חותה

הערות שוליים